נפצעת במהלך השירות הצבאי או הביטחוני? ייתכן שמגיעות לך זכויות ממשרד הביטחון.
משרד עורכי הדין ענת גינזבורג מייצג חיילים, שוטרים, אנשי שב"ס, מילואימניקים, אנשי קבע ואנשי כוחות הביטחון מול אגף השיקום במשרד הביטחון. הליווי כולל את הכנת והגשת התביעה, ייצוג בוועדות רפואיות, הגשת ערעורים ובדיקת הזכויות שמגיעות לך לאחר ההכרה.
במה אנחנו מטפלים?
הגשת תביעה ראשונה למשרד הביטחון
הכנת התביעה והגשתה לקצין התגמולים, כולל איסוף המסמכים וניסוח הקשר בין הפגיעה לבין השירות.
ערעור על דחיית תביעה
גם אם התביעה נדחתה או שהפגיעה הוכרה באופן חלקי בלבד, ניתן לבדוק אם קיימת עילה לערעור בבית המשפט.
ייצוג בוועדה רפואית
לאחר ההכרה בפגיעה, הוועדה הרפואית קובעת את אחוזי הנכות. הכנה נכונה לוועדה יכולה להשפיע על התוצאה.
ערעור על אחוזי הנכות
ניתן להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה. במקרים המתאימים אפשר לערער גם לבית המשפט המחוזי.
בקשה להכרה בפגיעה נוספת
כאשר נכות שכבר הוכרה גרמה לפגיעה רפואית נוספת, ייתכן שניתן להגיש בקשה לפי תקנה 9.
בקשה להחמרת מצב
אם מצבך הרפואי החמיר לאחר שנקבעו אחוזי הנכות, ניתן לבדוק אפשרות לפנות לוועדה רפואית נוספת. לפי אגף השיקום, בקשה להחמרת מצב מוגשת לאחר שחלפו לפחות שישה חודשים מהוועדה האחרונה שדנה באותה פגיעה.
תביעות בגין פוסט טראומה ופגיעות נפשיות
פגיעה נפשית עשויה להיות מוכרת בדומה לפגיעה גופנית. במקרים מסוימים קיים מסלול מהיר להכרה במתמודדים עם פוסט טראומה.
בדיקת זכויות לאחר ההכרה
הכרה בנכות עשויה להקנות זכויות נוספות, ובהן תגמולים, לימודים, הכשרה מקצועית, סיוע בדיור וציוד רפואי. הזכאות נקבעת בהתאם לאחוזי הנכות, לסוג הפגיעה ולנסיבות האישיות.
למי השירות מתאים?
| קבוצה | מתי כדאי לבדוק זכאות? |
| חיילי חובה | פציעות שאירעו במהלך השירות ובעקבותיו, לרבות תאונות, אימונים ונפילות |
| חיילי מילואים | פציעות במהלך השירות ולעיתים גם בדרך אליו או בחזרה ממנו |
| אנשי קבע | במקרים רבים נדרשת בדיקה נפרדת בהתאם לנסיבות הפגיעה |
| אנשי כוחות הביטחון | שוטרים, סוהרים ואנשי כוחות נוספים, בהתאם למסלול החל עליהם |
| מתמודדים עם פוסט טראומה | כאשר הפגיעה הנפשית קשורה לשירות או לאירוע שהתרחש במהלכו |
| מי שנפגע לפני שנים | גם כאשר חלף זמן, ייתכן שעדיין אפשר להגיש תביעה, בהתאם לתיעוד ולנסיבות |
האם הפציעה שלך עשויה להיות מוכרת?
לא כל פגיעה במהלך השירות מזכה באופן אוטומטי בהכרה. עם זאת, אנשים רבים נמנעים מהגשת תביעה משום שהם מניחים שהפציעה שלהם אינה חמורה מספיק או אינה קשורה לפעילות מבצעית.
בפועל, ניתן לבדוק אפשרות להכרה במגוון רחב של מצבים רפואיים:
- פגיעות בברכיים, בגב, בכתפיים ובצוואר
- ירידה בשמיעה וטנטון בעקבות חשיפה לרעש, ירי או פיצוצים
- פגיעות ראש
- פוסט טראומה ופגיעות נפשיות אחרות
- מחלות שהתפתחו או הוחמרו בשל תנאי השירות
- פגיעות עיניים, עור ומערכת הנשימה
- פגיעות שנגרמו בתאונות דרכים במהלך השירות
- נפילות ותאונות שאירעו גם בפעילות שאינה מבצעית
השאלה המרכזית היא האם ניתן להראות קשר בין הפגיעה לבין השירות. לשם כך חשוב לבחון את המסמכים הרפואיים, את נסיבות האירוע ואת התיעוד הקיים.
ארבע טעויות שעלולות לפגוע בזכויות שלך
1. הגשת תביעה ללא הכנה מוקדמת
טופס התביעה עשוי להיראות פשוט, אבל לאופן שבו מתואר הקשר בין הפגיעה לבין השירות יש חשיבות רבה. ניסוח לא מדויק או מסמכים חסרים עלולים להקשות על קבלת ההכרה.
2. הגעה לוועדה הרפואית ללא הכנה
הוועדה הרפואית אינה פגישה כללית עם רופא. היא נועדה לקבוע את אחוזי הנכות בהתאם לפגיעה שהוכרה. חשוב להגיע אליה עם מסמכים מסודרים ועם יכולת להציג בצורה ברורה את המגבלות הרפואיות ואת השפעתן על חיי היום-יום.
3. ויתור לאחר דחיית התביעה
דחיית תביעה על ידי קצין התגמולים אינה בהכרח סוף ההליך. ניתן לבדוק אם קיימת עילה להגשת ערעור. גם על החלטת ועדה רפואית ניתן לערער.
4. דחיית הטיפול בתביעה
למועד ההגשה עשויה להיות השפעה כספית. ככלל, ניתן להגיש בקשה להכרה בנכות עד שלוש שנים ממועד השחרור. במקרים מסוימים, כאשר קיים תיעוד של האירוע ושל תוצאותיו, ניתן להגיש בקשה גם לאחר מכן.
הגשת תביעה בתוך שנה ממועד השחרור עשויה להשפיע על מועד תחילת הזכאות לתגמולים.
איך מתנהל התהליך?
1. שיחת ייעוץ ראשונית
בודקים את נסיבות המקרה, את המסמכים הקיימים ואת האפשרויות שעומדות בפניך.
2. איסוף המסמכים
מרכזים את התיק הרפואי, דוח הפציעה, מסמכים מתקופת השירות, עדויות ותצהירים, לפי הצורך.
3. הכנת התביעה והגשתה
מנסחים את הקשר בין הפגיעה לבין השירות ומגישים את הבקשה לקצין התגמולים.
4. בדיקה רפואית נוספת, במידת הצורך
במקרים המתאימים ניתן להיעזר בחוות דעת רפואית כדי להציג תמונה מלאה של המצב.
5. הכנה לוועדה הרפואית וייצוג בה
מכינים את החומר הרפואי ומוודאים שהוועדה מקבלת תמונה מסודרת וברורה של הפגיעה ושל השלכותיה.
6. ערעור, במידת הצורך
אם התביעה נדחתה או אם אחוזי הנכות שנקבעו אינם משקפים את המצב הרפואי, בודקים אם יש מקום לערער.
7. בדיקת הזכויות לאחר ההכרה
לאחר קביעת אחוזי הנכות בודקים אילו תגמולים, שירותים והטבות עשויים לעמוד לרשותך.
אחוזי נכות: מה עשוי להגיע לך?
| אחוזי נכות | הזכאות העיקרית |
| 10%–19% נכות לצמיתות | מענק חד-פעמי |
| 20% ומעלה | תגמול חודשי בסיסי וזכויות נוספות |
| אחוזי נכות גבוהים יותר או פגיעות מסוימות | ייתכנו זכויות נוספות, בהתאם לתנאים ולנסיבות האישיות |
שאלות נפוצות
האם גם פציעה קלה יכולה להצדיק הגשת תביעה?
כן. חומרת הפגיעה היא רק חלק מהתמונה. חשוב לבדוק גם את הקשר לשירות, את התיעוד הרפואי ואת האפשרות שהמצב יחמיר בעתיד.
נפצעתי לפני יותר משלוש שנים. האם עדיין אפשר לפעול?
ייתכן שכן. ככלל, המועד להגשת בקשה הוא עד שלוש שנים ממועד השחרור. עם זאת, כאשר יש תיעוד של הפגיעה ושל תוצאותיה, ייתכן שניתן להגיש בקשה גם לאחר מכן. כל מקרה דורש בדיקה פרטנית.
קיבלתי אחוזי נכות נמוכים. האם ניתן לערער?
כן. ערעור על החלטת ועדה רפואית מוגש לוועדה רפואית עליונה בתוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה. במקרים מסוימים ניתן לבקש הארכה. לאחר החלטת הוועדה העליונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, בהתאם לתנאים הקבועים בדין.
מהי תקנה 9?
תקנה 9 מאפשרת לבדוק הכרה בפגיעה רפואית נוספת שנגרמה עקב נכות שכבר הוכרה, גם כאשר הפגיעה החדשה אינה קשורה ישירות לאירוע המקורי.
האם פוסט טראומה יכולה להיות מוכרת כנכות?
כן. ניתן להגיש בקשה להכרה בפגיעה נפשית הקשורה לשירות. אגף השיקום מפעיל גם מסלול מהיר להכרה במתמודדים עם פוסט טראומה, בכפוף לתנאים.
למה לפנות למשרד עורכי הדין ענת גינזבורג?
- עו"ד ענת גינזבורג מכהנת כיו"ר ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין
- עורכי דין במשרד המתמחים בייצוג מול אגף השיקום
- ניסיון רב בייצוג מול אגף השיקום ובוועדות רפואיות
- ניסיון רב ותקדימים בבתי המשפט בהליכי ערעור
- קשר עם מומחים רפואיים מובילים
- טיפול בתביעות נכות, ערעורים, החמרת מצב ופגיעות נוספות
- ליווי אישי לאורך ההליך