תאונת עבודה בשל רשלנות המעסיק

עובדים אשר נפגעו בעבודה זכאים להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, בהתאם לסעיפים 79 ו-80 לחוק הביטוח הלאומי אשר מטרתו היא לפצות אותם בעקבות הפגיעה, וזאת בהתאם לדרגות הנכות, השתכרות העובד ומשתנים נוספים, בהתאמה לסעיפי החוק.

אך מהו הדין כאשר פגיעתו של העובד מקורה ברשלנות המעסיק?

קודם כל, קצת מספרים : 

על פי דו"ח מבקר המדינה [מאי 22], בענף הבנייה לבדו נהרגו ב-4 השנים האחרונות 136 עובדים. בשאר הענפים נהרגו עובדים רבים נוספים.  מחקר של משרד הכלכלה מצא כי שיעור ההרוגים מתאונות עבודה בישראל גבוה ב-40% מהממוצע באיחוד האירופי. למעלה מ-50% מהתאונות הקטלניות התרחשו בשל נפילה בגובה. נתונים אלה הם רק קצה הקרחון. בכל שנה נפצעים אלפי עובדים ממגזרים שונים בתעשיות שונות כתוצאה מרשלנות המעסיק/ מעביד.

לכל מעסיק יש חובה לדאוג לבטיחות לעובדיו וזאת בהתאם לפקודת הנזיקין, פקודת הבטיחות בעבודה, תקנות הבטיחות בעבודה, תקנות נוספות והפסיקה הענפה בבתי המשפט.  על המעסיק מוטלת החובה לנקוט בכל פעולה סבירה על מנת לדאוג לסביבה בטוחה לעובד. כיצד הדבר מתבטא? למשל לדאוג לציוד מגן תקני, הדרכות מתאימות בהתאם לדינים, רענונים, שמירה על כשירת, עמידה בתקנים, חיקוקים ועוד.

בכל אותם מקרים שעובד נפגע בעבודה ונותרה לו נכות, יש לבחון האם הדבר קרה בשל רשלנות המעביד ומהן האפשרויות המשפטיות שעובדות בפני העובד. 

הערה מקדימה: חשוב לדעת שבהתאם לחוק הביטוח הלאומי, על כל עובד שנפגע תוך ועקב העבודה ,בהתאם להגדרת החוק, לפנות למוסד לביטוח הלאומי על מנת למצות את זכויותיו. עוד חשוב לדעת כי במקרה של עובד שנפגע בעבודה בגין רשלנות המעביד, והוא יגיש תביעה לבית המשפט הרלוונטי, לא יהיה ניתן לקבל פיצוי כפול, כלומר גם מהביטוח הלאומי וגם מהמעסיק באמצעות חברת הביטוח. מהפיצוי שיתקבל מבית המשפט, יקוזז הסכום שקיבל ויקבל העובד מהביטוח הלאומי. פעמים רבות עדיין נשאר הפרש והעובד יזכה גם לפיצוי מבית המשפט.

ההליך המשפטי, כמו בתביעות נזיקין אחרות, מתבסס על חוות דעת רפואיות אשר אומדות את הנזק שנותר לתובע וכן הטענות המשפטיות הרלוונטיות. במקרים בהם הנזקים גדולים והעובד אף איבד את כושר עבודתו, יש להגיש את התביעה לבית המשפט המחוזי אשר סמכותו היא מעל 2.5 מיליון ₪.

פעמים רבות, הנתבעים טוענים לאשם תורם של העובד, כלומר שהפגיעה התרחשה בשל אחריות של העובד בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית וזאת על בסיס טענות שונות, למשל ידיעה של העובד על כך שיש מפגע אך לא התריע על כך, עבודה של העובד ללא מיגון שהיה לו, עובד שפעל בחוסר תשומת לב ועוד.

אולם, פסיקה טרייה של בית המשפט העליון מהשנים האחרונות קובעת כי בשל פערי כוחות בין המעביד לעובד, היכולת למנוע תאונות וסיכונים היא בידי המעסיק. הציפייה היא שהמעסיק ייצור מקום עבודה בטוח. העובד פועל במסגרת הגבולות שהציב לו המעסיק, ויכולתו לחרוג מהם מוגבלת. כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו, אך רק במקרים בהם אשמתו של העובד לתאונה היא  בולטת וברורה יושת עליו אשם תורם. זאת אומרת, שכם במקרים שהעובד טעה בלהט הרגע או פעל ברשלנות רגעית במקום העבודה, המגמה היא להחמיר עם מקום העבודה ולא עם העובד.

לסיכום, מקום בו עובד נפגע בתאונת עבודה והוא חושב שיש למעסיק אחריות או שהוא נפגע בשל רשלנות, עליו לפנות לעורך דין תאונות עבודה, אשר יבחן את נסיבות האירוע,  החקיקה, התקנים הרלוונטיים ועוד, על מנת לקבוע האם יש בסיס לתביעה משפטית נגד המעסיק, וזאת בנוסף לטיפול מול המוסד לביטוח הלאומי. הפסיקה בבתי המשפט נוטה לטובת הנפגעים וקובעת כי יש להחמיר עם המעסיק אשר מחזיק בכוח ובאחריות, וזאת על רקע המספרים הגבוהים של ההרוגים והפצועים בתאונות עבודה, אשר רבים מהם – מקורם ברשלנות המעסיק.