1. אדם נפצע בתאונת דרכים. מה עליו לעשות ? את מי תובעים ?
נהג רכב או נוסע ברכב זכאי עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לקבל פיצוי כספי עקב נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונת דרכים, מחברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב בו נסעו. חברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה היא האחראית על פיצוי הנהג/הנוסע. אין כל קשר לשאלה האם התאונה נובעת מרשלנותו של הנהג או של נהג הרכב השני, משום שעפ"י החוק חברת הבטוח המבטחת בביטוח חובה את הרכב היא כאמור זו שתפצה את הנפגע, ללא קשר לשאלה מי אחראי לתאונה.
אף במקרה של הולך רגל למשל, או רוכב אופניים, שנפגעו ע"י רכב, על חברת הבטוח המבטחת את הרכב לפצות את הנפגע.
2. מה קורה בתאונות של פגע וברח ? או במקרים שהנהג שפגע בהולך רגל לא היה מבוטח בביטוח חובה? או במקרה בו נפצע נוסע ברכב אולם הנהג לא היה מבוטח בפוליסת ביטוח חובה?
לשם כך הוקמה " קרנית " , קרן ממשלתית, שתפקידה לפצות את אותם נפגעים, והפיצוי שיתקבל ע"י קרנית אינו שונה מזה שיתקבל ע"י חברת ביטוח רגילה.
3. מה קורה במצב בו אדם , הולך רגל , מעורב בתאונת שרשרת למשל, כך ששתי מכוניות אחראיות לפציעתו?
במקרה כזה עליו לתבוע את חברות ביטוח החובה של 2 המכוניות , שאחרת יקבל פיצוי חלקי בלבד.
4. מה קורה בתאונות אופנוע? אופנוע שנפגע ע"י רכב נוסע? איזה חב' ביטוח אחראית להטבת נזקי האופנוען ?
פול חברות הבטוח הישראלי ( " הפול "), הוא חברת הביטוח המבטחת רוכבי אופנוע בבטוח חובה , והיא חברת הביטוח המפצה את נהג האופנוע על נזקיו.
5. מה קורה במקרה שאדם נפצע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה? האם ניתן לתבוע בנוסף למוסד לבטוח לאומי גם את חברת ביטוח החובה של הרכב?
התשובה חיובית בהחלט. אדם נפצע בדרך לעבודה, או בדרך חזרה לביתו, או בנהיגה במהלך לעבודה, זכאי להגיש הן תביעה לדמי פגיעה ולאחר מכן תביעה לנכות למוסד לביטוח לאומי והן תביעה לחברת ביטוח החובה בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.
לנפגע עומדת זכות לקבל פיצויים מחברת הבטוח, אולם מהפיצוי יקוזזו הגמלאות והכספים שיתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.
המוסד לביטוח לאומי יעמיד את הנפגע בפני ועדות רפואיות לקביעת דרגת נכותו, אולם בכל מקרה במידה ויקבע כי מגיעה לו גמלה חודשית היא תשתלם מתוך 75% מהשכר שהשתכר ערב התאונה.
6. מה קורה כשאדם נפגע קשה בתאונה ויש צורך בעזרה כספית דחופה? כגון טיפול 24 שעות ביממה, או אדם המאושפז בבית חולים לאחר התאונה , אינו מקבל שכר ועליו לפרוע תשלומים שוטפים? כגון שכר דירה , משכנתא, ארנונה, מזון, מטפלת סיעודית התאמת הבית לצרכי הניזוק ( במקרה שהוא זקוק לכסא גלגלים ) וכיו"ב?
במקרה כזה קיים מנגנון בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ששמו " תשלום תכוף ". הנפגע או משפחתו פונים בדרישה מלווה בתצהיר לחברת הבטוח אשר ביטחה בביטוח חובה את הרכב, מלווה במסמכים המאמתים את האמור דרישה לתשלום תכוף ועל חברת הבטוח לאשר תשלום תכוף בתוך 60 יום. במידה ולא יועברו כספים כנדרש, יפנו הניזוק או משפחתו בתביעה לתשלום תכוף לביהמ"ש.
7. על מה מפצות חברות הביטוח את הניזוק? מה מגיע לניזוקים לקבל מחברת הבטוח במקרה של פציעה בתאונות דרכים?
ניתן לתבוע מחברת הביטוח בביהמ"ש פיצוי עבור ראשי נזק כגון הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי כושר השתכרות, הפסדים בגין תנאים סוציאליים סוציאליים ( פנסיה, גמל , קרן השתלמות וכיו"ב), הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד ( כגון הוצאות עבור טפול תרופתי, ביקורי מומחים , הוצאות רפואיות מעבר לסל בריאות כגון רפואה אלטרנטיבית וכיו"ב), הוצאות נסיעה או מימון רכב אוטומטי או נסיעות במוניות, ( תלוי בחומרת הפציעה ) , פיצוי בגין כאב וסבל ( נלקחים בחשבון גילו של הניזוק, מועד התאונה, כמה ימים אושפז וכיו"ב). הפיצוי עבור אובדן ההשתכרות ניתן בדרך כלל עד גיל 67, אולם במקרה של מקצועות חופשיים ניתן לקבל פיצוי עד גיל מבוגר יותר כגון 75 ואף יותר. כמו כן ניתן פיצוי עבור עזרה בעבודות הבית / טיפול וכו'. משפחתו של הניזוק שסייעה לו זכאית לקבל אף היא פיצוי ( עזרת מיטיבים ).
במקרה של פציעה קשה זכאי הנפגע /משפחתו לקבל פיצוי עבור התאמת הדירה לצרכיו, אישפוז במוסד סיעודי וכיו"ב.
8. כיצד קובע ביהמ"ש מה גובה הפיצוי שזכאי הנפגע לקבל מחברת הבטוח?
יחד עם כתב התביעה מוגשת לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים, בשטחים בהם נפגע הניזוק בתאונה. למשל, אם נפגע בברכיו, יש לבקש מינוי אורטופד, אם מדבור בתאונה עם חבלת ראש, יש לבקש מינוי נוירולוג, ובמידה כשחבלת הראש גרמה לבעיות נפשיות יש לבקש מינוי פסיכיאטר. לבקשה יש לצרף רישומים רפואיים של הרופאים המטפלים בניזוק. השופט מעיין בחומר, ועל סמך התרשמותו הוא קובע באיזה שטחים ימונה מומחה רפואי ומיהו המומחה.
