רשלנות רפואית בניתוחים

אחרי ניתוח, אתם מצפים להחלמה – לא לכאב מתמשך, סיבוכים מיותרים או תחושת החמצה. כשמשהו משתבש, והתשובות לא מגיעות – קל להרגיש לבד וחסרי אונים.

אנחנו כאן כדי לבדוק לעומק מה בדיוק קרה, ללוות אתכם משפטית ורפואית, ולפעול להשגת פיצוי שיאפשר לכם להתחיל מחדש.

מהי רשלנות רפואית בניתוחים?

ניתוחים – קטנים כגדולים – דורשים מקצועיות, ריכוז וזהירות מקסימלית מצד הצוות הרפואי. כל טעות, גם אם נדמית "קטנה", עלולה לגרום לנזקים חמורים ובלתי הפיכים.

רשלנות רפואית בניתוחים מתרחשת כשהרופא או אחד מאנשי הצוות חורג מהתנהלות רפואית סבירה: חוסר מיומנות, שימוש בציוד לא מתאים, ביצוע ניתוח לא נכון, או אפילו השארת ציוד בתוך גוף המטופל.

כמובן, לא כל תוצאה שלילית מעידה על רשלנות – יש סיכונים ידועים, והם חלק בלתי נפרד מכל הליך ניתוחי. אבל כאשר ניתן להוכיח שהרופא לא פעל לפי הסטנדרט המצופה ממנו, וכתוצאה מכך נגרם נזק – ייתכן שמדובר בעילה מוצדקת לתביעה.

דוגמאות למקרי רשלנות בניתוחים

ניתוח אורטופדי שגרם לנזק עצבי

פגיעה בעצב במהלך ניתוח בעמוד השדרה או בגפיים עלולה להוביל לתסמינים חמורים כמו שיתוק חלקי, צניחת כף רגל או כאבים כרוניים. לעיתים מדובר בפעולה לא מדויקת או העדר זהירות מצד המנתח.

ניתוח פלסטי שגרם לעיוותים

ניתוחים פלסטיים כגון הקטנת שד, הרמת עפעפיים או ניתוח אף עלולים להסתיים באסימטריה, עיוותים אסתטיים או תחושות קבועות של נימול וכאב – לעיתים עקב טכניקה כירורגית שגויה או חוסר מיומנות.

ניתוח מוח שהוביל לשיתוק

פגיעה בעצבים קריטיים או בכלי דם באזור הרגיש של המוח יכולה לגרום לשיתוק, פציאליס (שיתוק עצב הפנים) או ירידה קוגניטיבית. במקרים כאלה, לעיתים מתגלה כי הצוות לא נקט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים.

ניתוח חירום שבוצע באיחור

דחיית ניתוח דחוף – כמו ניתוח לקיבה מנוקבת, חסימת מעיים או קרע באיבר פנימי – עלולה לגרום לסיבוכים מסכני חיים. לעיתים מדובר ברשלנות בניהול סדרי עדיפויות או בהערכת מצב שגויה.

השארת ציוד רפואי בגוף המנותח

אחד המקרים החמורים והמצערים – גזה, מחט או כלי כירורגי שנותרו בגוף לאחר סגירת החתך. מקרה כזה מעיד על כשל מערכתי חמור בצוות הניתוחי ומצדיק תביעה.

גם ניתוח פשוט דורש זהירות קפדנית – כשל קטן יכול לגרום נזק לכל החיים.

למה רשלנויות רפואיות בניתוחים קורות?

עומס על חדרי ניתוח וצוותים רפואיים

בתי חולים ציבוריים בישראל סובלים מעומסים חריגים. כשהזמן דוחק והצוותים עובדים סביב השעון – הסיכון לטעויות כירורגיות עולה משמעותית.

חוסר תקשורת בין רופאים

שיבוש במעבר מידע בין הרופא המטפל לרופא המנתח, או בין אנשי הצוות עצמם, עלול להוביל לביצוע ניתוח לא נכון, חוסר הכנה מתאימה או טעויות בזיהוי מקרה.

ניסיון מוגבל של המנתח

לא כל ניתוח מבוצע ע"י רופא מומחה בעל ניסיון רב. לעיתים ניתוחים מועברים לרופאים מתמחים או פחות מנוסים – מה שמעלה את הסיכון לטעויות טכניות.

הסברים חלקיים ולא מספקים למטופל

מטופלים רבים לא מקבלים הסבר מלא על הסיכונים, האפשרויות או האלטרנטיבות לניתוח – ולעיתים חותמים על טופס הסכמה מבלי להבין את משמעותו האמיתית.

התרשלות של צוות חדר ניתוח

רשלנות יכולה להיגרם גם מצד האחיות, טכנאי ההרדמה, המרדים או אנשי הצוות שאחראים לציוד ולתיעוד. מקרה פשוט של חוסר הקפדה יכול להיגמר באסון רפואי.

רוב המקרים האלה לא נובעים מרוע – אלא מהזנחה מערכתית, חוסר מקצועיות או עייפות – אבל הפגיעה במטופל היא אמיתית, כואבת, ולעיתים בלתי הפיכה.

זכויות החולה והסכמה מדעת

החוק בישראל קובע כי אין לבצע ניתוח מבלי לקבל מהמטופל הסכמה מדעת – כלומר, הסכמה מלאה לאחר שהוסברו לו כל הסיכונים, האלטרנטיבות וההשלכות האפשריות של ההליך.

מתי הסכמה נחשבת לפגומה?

כאשר לא הוסברו למטופל הסיכונים הצפויים, לא פורטו דרכי טיפול חלופיות, או שההסברים ניתנו בצורה שטחית – ההסכמה נחשבת לפגומה. גם מצב שבו המטופל חתם על טופס, אך לא באמת הבין את תוכנו, עלול להיחשב כהיעדר הסכמה אמיתית.

האם ההסבר ניתן בשפה ברורה?

במקרים רבים, במיוחד כאשר המטופל דובר שפה שונה או נמצא במצב נפשי לחוץ, ההסבר שניתן לא היה בשפה שהוא מבין, או לא הוסבר בצורה שהוא היה מסוגל לעבד. אם לא ניתן הסבר ברור ומלא – אין הסכמה מדעת אמיתית.

טופס הסכמה הוא לא מספיק

עצם החתימה על טופס הסכמה לא מספיקה. בית המשפט בוחן האם ניתן הסבר ראוי, מקיף, אמיתי – ולא רק חתימה פורמלית. הפרת חובת ההסבר פוגעת באוטונומיה של המטופל, ויכולה להוות עילה עצמאית לפיצוי.

איך מתבצעת תביעת רשלנות רפואית בניתוח?

1. פגישת ייעוץ ראשונית: בתחילת הדרך נקיים פגישת ייעוץ אישית, בה נבחן את נסיבות המקרה, נקשיב לתיאור שלכם, ונעריך האם קיימת עילה משפטית לתביעה. הפגישה אינה מחייבת, ונועדה לספק תמונה ראשונית על ההיתכנות המשפטית.
2. איסוף המסמכים הרפואיים: בשלב הבא נבקש בשמכם את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי – כולל סיכום ניתוח, דו"ח הרדמה, בדיקות הדמיה, רשומות אשפוז ועוד. איסוף מלא ומדויק של החומר הרפואי הוא תנאי בסיס לניתוח משפטי מקצועי.
3. העברת המידע למומחה רפואי: עם קבלת המסמכים, נפנה לרופא מומחה מוביל בתחום הניתוח שעברתם – אורטופד, כירורג, פלסטיקאי וכו' – לצורך בדיקת התנהלות הצוות הרפואי והערכת הנזק שנגרם.
4. קבלת חוות דעת רפואית: במקרה שבו הרופא המומחה קובע שאכן בוצעה רשלנות רפואית – תתקבל חוות דעת רפואית מקצועית, אשר תשמש בסיס להגשת התביעה ותכלול גם הערכה של אחוזי נכות (אם ישנם).
5. הגשת תביעה לבית המשפט: לאחר גיבוש התיק, נגיש תביעה לבית משפט שלום או מחוזי – בהתאם להיקף הנזק. התביעה תלווה בטיעון משפטי מפורט, חוות דעת רפואית ותחשיב נזק עדכני.

פיצוי כספי במקרים המתאימים: במקרים רבים התביעה מסתיימת בפשרה שמקובלת על הצדדים. במקרה של הצלחה – תזכו לפיצוי כספי בגין הכאב, אובדן כושר השתכרות, עזרת צד ג', טיפולים רפואיים נלווים ופגיעה באוטונומיה.

שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית בניתוחים

נפגעתם מניתוח רשלני? אל תישארו לבד.

אם אתם סובלים מתוצאות של ניתוח שלא בוצע כראוי – בין אם מדובר בנזק פיזי, באובדן כושר עבודה או בכאב מתמשך – חשוב שתדעו שיש לכם כתובת.

פנו אלינו לייעוץ ראשוני, ללא התחייבות וללא תשלום.

נבחן יחד את פרטי המקרה, נפנה למומחה רפואי מהשורה הראשונה, נבנה את התיק באופן מדויק – ונלווה אתכם צעד אחר צעד עד להשגת פיצוי כספי, שמטרתו לסייע לכם להשתקם ולהחזיר שליטה לחיים.