פורסם במגזין ממון – 24/05/2017
ועדה רפואית מספקת לסובלים מפגיעה הזדמנות קצרה לשטוח את טענותיהם כדי לקבל תגמולים בעקבות פגיעתם.
מה חשוב לדעת לפני שמתייצבים בוועדה כזאת? עו״ד ענת גינזבורג, מומחית לתביעות ביטוח ונזיקין ויו״ר ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת עו״ד, משיבה על שאלות שכיחות בתחום.
מהי ועדה רפואית ומתי היא רלוונטית לנו, האזרחים?
ועדות רפואיות קובעות את דרגת נכותו של אדם לצורך קבלת תגמול/קצבה. כשמדובר בתביעות למוסד לביטוח לאומי (פגיעה בעבודה, נכות כללית ובו׳), תביעות נכי צה״ל, תביעות אובדן כושר עבודה מול קרנות הפנסיה וכו',
על הנפגע להתייצב בפני ועדה רפואית המורכבת מרופאים מומחים בתחומי הנכויות שמהן הוא סובל. זו תקבע את דרגת נכותו ואת הקצבה או המענק המגיעים לו.
"חשוב לדעת", מציינת עו״ד גינזבורג, "כי בעניין נכי צה״ל ונפגעי עבודה, הנפגע יעמוד לפני ועדה רפואית רק לאחר שהגוף המוסמך -אגף השיקום או הביטוח הלאומי – יקבע כי קיים קשר סיבתי בין מצבם ובין תנאי השירות או העבודה.
ככל שהתביעה מוגשת סמוך לפריצת הנכות או המחלה, קיים סיכוי גבוה שהוועדות הרפואיות יקבעו דרגת נכות זמנית, ובהמשך יזומן הנפגע לוועדות נוספות לקביעת נכותו הצמיתה.
משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי הם האחראים על איוש הרופאים בוועדות הרפואיות, לרבות תשלום שכרם, ומכאן הביקורת המושמעת בדבר האפשרות לחוסר אובייקטיביות, מגמתיות וקיפוח האזרחים המתייצבים בפני הוועדות הרפואיות".
יש כמה סוגים של ועדות רפואיות. מהם?
ועדות רפואיות מטעם הביטוח הלאומי, משרד הביטחון, וחברות ביטוח (אובדן כושר עבודה). הוועדות מורכבות מרופאים מומחים בתחום הרלוונטי לפגיעות.
עו״ד גינזבורג מציינת כי "אם הנפגע סובל מכמה נכויות או מחלות, הוא יזומן לכמה ועדות שישתתפו בהן כמה מומחים , או שתורכב ועדה אחת המורכבת ממומחים רפואיים בתחום נטיותיו.
לוועדות הביטוח הלאומי מוקנית סמכות לשלוח את הנפגע לחוות דעת של רופאים מומחים בתחומים שונים, ולהביא בחשבון את המלצותיהם של הרופאים המומחים.
כמו כן, הוועדות מוסמכות לשלוח את הנפגע לבדיקות כגון רנטגן ,ct, mri וכו׳".
מה אמורה הוועדה הרפואית להחליט והאם אפשר לערער על קביעותיה?
עו״ד גינזבורג: "כשנקבעה לנכה צה״ל דרגת נכות שאינה משקפת לדעתו את נטיותיו, זכותו להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה, המורכבת מרופאים מומחים שלא נכחו בוועדה הרפואית המחוזית,
והיא רשאית לאמץ את החלטת הוועדה המחוזית או לשנותה.
אם נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי אינם שבעי רצון מהחלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, הם זכאים להגיש ערעור לוועדה רפואית לעררים של הביטוח הלאומי.
אפשר לערער על גובה הנכות, העובדה כי נקבעה באופן זמני ולא קבוע ובו׳.
"לוועדות הערעורים חשיבות רבה, כיוון שאפשר לערער עליהן לביהמ״ש/ביה״ד לעבודה רק בשאלה משפטית ולא בעניין רפואי: לדוגמה, אם הוועדה התעלמה מחוות דעת רפואיות שהגיש הנפגע,
לא הביאה בחשבון בדיקות מסוימות בבואה לקבוע את נכותו או שלא נימקה את החלטתה ובו׳.
על החלטת ועדה רפואית עליונה של משרד הביטחון אפשר לערער לביהמ״ש המחוזי בתוך 45 יום, ועל החלטת הוועדה הרפואית לעררים של הביטוח הלאומי יש לערער לביה״ד לעבודה בתוך 60 יום".
מה עליי לדעת לפני ועדה רפואית? באילו מסמכים עליי להצטייד?
עו״ד גינזבורג: "החלטות הוועדות הרפואיות חורצות את הפיצוי המגיע לאדם, בין שמדובר במענק חד־פעמי (אם דרגת הנכות הקבועה היא 10%-19%) או בקצבה חודשית (אם דרגת הנכות היא 20% ומעלה).
כפי שאדם המגיש תביעת נזיקין לביהמ״ש מיוצג על ידי עו״ד, כך מומלץ כי נפגעים המגישים תביעות להכרה בנכות למשרד הביטחון או לביטוח הלאומי יהיו מיוצגים במשך כל ההליך, לרבות בשלב הוועדות הרפואיות.
מובן שכדאי שעו״ד ילווה אותם לוועדות הרפואיות וישטח את טענותיו בפניהן.
קיים סיכון רב להופיע בוועדות הרפואיות ללא ייצוג משפטי.
עו״ד המייצג את הנפגע ימציא מבעוד מועד את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, כולל פענוחי בדיקות, צילומי רנטגן,אולטרסאונד ובו; כך שהוועדה תוכל לעיין בחומר הרפואי לפני התכנסותה,
ובמקרים רבים יגיש עו״ד חוות דעת ממומחים רפואיים שבדקו את הנפגע והתרשמו מדרגת נכותו.
הזמן העומד לרשות הנפגע להעלות את תלונותיו קצר. עו״ד ותיק ומיומן בתחום יידע להעלות בוועדה טיעונים רלוונטיים תוך כדי הסתמכות על המסמכים הרפואיים והפניית רופאי הוועדה לתקנות הנכות המתאימות.
אם הנכויות לא פיזיות, כגון נכויות נפשיות, קוגניטיביות ובו', מומלץ שהנפגע יגיע עם בני משפחה הערים למצבו כדי שיוכלו לפרט את מצבו.
כמו כן, יש לבדוק את הפרוטוקול שבו מצוטטות טענות הנפגע כדי לוודא שכל הטענות הועלו על הכתב, בטרם יחתום הנפגע על הפרוטוקול לפני שיצא מחדר הוועדה הרפואית".
צילום הכתבה בתמונה –
