ניתוחי קיצור קיבה והסיכון בהם – משפטי – שאלות ותשובות

ניתוחי קיצור קיבה  (ניתוחים בריאטריים)  והסיכון בהם / עו"ד ענת גינזבורג

ניתוחי קיצור קיבה לאנשים הסובלים מהשמנת יתר הפכו להיות "טרנד". בשנים האחרונות עברו עשרות אלפי אנשים בישראל ניתוחים אלה, המבוצעים באופן פרטי או בביה"ח ציבורי, ומכניסים כסף רב. ( דוגמאות בולטות – איציק כהן, דביר בנדק, השר לשעבר שי פירון וכו'). הניתוחים משווקים לציבור באמצעות מאמרים, קטעי עיתונות וכיו"ב.
אולם האם הציבור הרחב  יודע כי קיימים סיכונים בניתוחים אלה? האם הוא יודע כי קיימים מקרים בהם המנותח נפטר או סובל מנכות קשה לכל ימי חייו כתוצאה מהניתוח וסיבוכיו.

ש. מהו ניתוח קיצור קיבה? 

ת. קיימים מספר סוגי ניתוחי קיצור קיבה: טבעת מתכווננת( הצרת הקיבה ע"י טבעת ), מעקף קיבה בו מנטרלים את רוב הקיבה, ניתוח שרוול שמאד פופולרי שמבוצע בשיטה לפרוסקופית, בו  מסיר המנתח את רוב נפח הקיבה ( 90% מהקיבה)  ויוצר קיבה חדשה בצורת שרוול. כולם מבוצעים בהרדמה מלאה ובשיטה לפרוסקופית. ניתוחים אלו מכונים " ניתוחים בריאטריים".

המכנה המשותף של כל הניתוחים – הגבלת כמות האוכל שהקיבה מסוגלת להכיל מה שגורם לתחושה של שובע. מדובר בניתוחים לא  פשוטים , המבוצעים בהרדמה, וטומנים בחובו סיכונים.

מי שעובר ניתוח כזה צריך להיות בדרך כלל ב-BMI 40 לפחות, דהיינו השמנה חולנית, למרות שגם מי שיש להם BMI 35 וסובלים ממחלות רקע כגון סוכרת, לב וכיו"ב , מבצעים את הניתוח.

לפני הניתוח חובה לבצע מספר בדיקות כגון, אק"ג, צילום חזה, בדיקת הורמונים, תפקודי ריאות, צילום קיבה, אולטראסאונד, בדיקות דם הערכה ולעיתים הערכה פסיכיאטרית.

ש. מה הסיכונים בניתוח קיצור קיבה? 

ת. מדובר בניתוח לכל דבר וענין, בהרדמה. הניתוח צופן בחובו סיכונים לא מועטים, כגון נקבים שעלולים להיווצר במעיים עקב הפרוצדורה הניתוחית קרישי דם שהתפתחו, חסימת מעיים וכיו"ב.
לדוגמא, איחור באיבחון של דלף מנקבים אלו, אי מתן טיפול במקרים בהם נגרם נקב/ דלף, איחור במתן טיפול ו/או בביצוע בדיקות כגוןCT    במקרה בו אדם שעבר ניתוח לקיצור קיבה מתלונן על כאבי בטן, חום וכו', אי איבחון במועד של זיהום שנגרם עקב הניתוח וכו' – כל  אלה יכולים לגרום גם למוות, שלא לדבר על נכות קשה.

ש. במקרה של אדם שהפך נכה עקב הניתוח או שנפטר חלילה –  מה ניתן לעשות? 

ת. בישראל מוגשות תביעות רבות של רשלנות רפואית במקרה של ניתוחים בריאטריים שגרמו לנכות /מוות עקב רשלנות בניתוח עצמו, או במעקב לאחריו.
תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות לא רק עקב הניתוח עצמו שגרם למשל לפגיעה ( נקב ) בקיבה /במעיים , אלא על איחור במעקב ובאיבחון של מצב זיהומי /דלף וכו', לאחר הניתוח , וזאת למרות תלונותיו של החולה.
היו לא מעט מקרים בהם המנותח יצא מביה"ח, החל לסבול מחום, כאבי בטן עזים, נשלח בלך ושוב, עד שלבסוף הגיע למצב זיהומי קשה, ואף היו מקרים בהם מנותחים קיפחו את חייהם.

ש. המנותח חייב לקבל הסבר מהמנתח על התהליך והסיכונים-  לפני הניתוח. 

ת. על המומחה המנתח והמרדים להיפגש קודם לניתוח עם הפציינט/ית, להסביר לו/ה בהרחבה ובפירוט את הסיכונים הכרוכים  בניתוח ובהרדמה, ולקבל הסכמתו /ה לכך. זו זכותו של החולה לפי חוק זכויות החולה  והוא חייב לעמוד על כך.  של רשלנות רפואית, זאת כמובן במידה ונגרם סיבוך ו/או נזק.

ש. מהי תקופת ההתיישנות על תביעות אלו? 

7 שנים כמו כל תביעה אזרחית רגילה, אולם אם מדובר על קטין שאימו נפטרה עקב הניתוח, הוא לתבוע עד גיל 25 ( מגיל 18 + 7 שנים).

ש. כיצד אתה יודע אם יש לך עילת תביעה לאחר ניתוח קיצור קיבה שהסתבך? 

ת. עו"ד מעביר את המסמכים הרפואיים למומחה רפואי בעל התמחות בכירורגיה, על מנת שיבדוק האם מדובר ברשלנות רפואית. במידה ולדעתו מדובר ברשלנות רפואית, המומחה הרפואי יכין חוות דעת מומחה, אשר תתייחס לרשלנות הרפואית ולדרגת הנכות שנגרמה בגינה.

ש. מה תובעים בתביעה כזו?

ת. ראשי הנזק הנתבעים בתביעות אלה הם בעיקר : כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים (בהתאם למקרה הספציפי),אובדן כושר השתכרות ו/או פגיעה בהשתכרות, פגיעה בסיכויי החלמה וכו'.