מתי נכון לתבוע על רשלנות רפואית, וכמה זה יעלה?

היום תביעות בגין רשלנות רפואית, קיימות בבתי המשפט ומדובר על יותר ויותר מקרים שחלקם הגדול אף מוזכר לא אחת בתקשורת. פקודת הנזיקין 1968, מעגנת את הביטויים הכללים של סבירות, מונחי שסתום בשפה המשפטית, אשר מגדירים התנהלות רשלנית של רופאים או של הצוות הרפואי. הרשלנות הרפואית מוגדרת כך:" עשה אדם מעשה שאדם סביר לא היה עושה באותן הנסיבות, או לא עשה מעשה סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או במשלח יד פלוני ולא השתמש במיומנויות, או לא נקט מידת זהירות שאדם סביר ונבון כשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש ונוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". אם גם אתם נפגעתם ונגרם לכם נזק, כתוצאה מרשלנות רפואית, יש להגיע עם כל המסמכים הרלוונטיים והתיעוד של המקרה אל עורך דין רשלנות רפואית אשר בקיא שנים בתחום וניצח בתביעות רבות בנושא זה בבתי המשפט בארץ.

רשלנות רפואית היא סוגיה נרחבת ומורכבת מאוד

קשה לפרט כל כך הרבה פרטים הנוגעים לרשלנות רפואית, אך יש ללמוד למשל כיצד לקרוא אירוע או לזהות מקרים של רשלנות רפואית. הסוגיה היא מורכבת ורחבה מאוד כאמור. ישנם סימנים שיש לשים לב אליהם ואם אתם חושדים כי נעשתה לכם עוולה כגון רשלנות רפואית, עליכם להתייעץ מיד עם עורך דין רשלנות רפואית. עוה"ד העוסקים ברשלנות רפואית, יש להם ידע בתחום הרפואה והם יודעים כיצד לקרוא כל חומר רפואי ולזהות, אם הטיפול בוצע נכון או לא, אם הדיאגנוזה היא זו שגרמה לרשלנות הרפואית, ניתוח שכשל בגלל רשלנות מצד הרופא המנתח, לידה שנגרמה בנזקים או אסון חלילה וכדומה.

עו"ד לרשלנות רפואית יבחן לעומק את המקרה ואת סיכויי הצלחה בתביעה

לפני שתחליטו על הגשת תביעת רשלנות רפואית, עורך דין רשלנות רפואית, יבחן את הנושא לעומק ואת סיכויי ההצלחה של התביעה. למשל אם נגרם נזק למטופל, כאשר עליו להיות בטוח כי הנזק שנגרם, הותיר נכות במטופל ולא רק נזק מינימאלי שיחלוף. יש להוכיח קשר סיבתי בין ההתנהלות של הרופא לנזק שנגרם למטופל. היום כבר ישנה קביעה חדשה של ביהמ"ש העליון, כאשר ההלכה קובעת, כי במידה וסיכויי ההחלמה שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית גבוהים מ-50% יש לפסוק לתובע פיצויים מלאים בגין הנזקים והפגיעה שנגרמה לו. זו הסיבה, כי היום בתי המשפט בארץ מתייחסים יותר לתביעות של רשלנות רפואית מאשר בשנים הקודמות.

מקרים שונים שבהם יש לתבוע רשלנות רפואית

ישנם סימנים מובהקים אשר מצריכים ומצדיקים תביעת רשלנות רפואית למשל: נזקים אשר נגרמו למטופל בגלל ניתוח שבוצע בו ואבריו הפנימיים נפגעו, אירוע פטירה בגלל כשל בניתוח, נזקים ליולדת או ליילוד במהלך ואחרי הלידה, גילוי של מחלה ממארת בשלב מתקדם, התעלמות של רופא מתלונות של המטופל לגבי כאבים, לידת ולד עם מומים מולדים ופגמים גנטיים ועוד. יש לציין כי שכר הטרחה של עורך דין רשלנות רפואית, הקבע לפי אחוזים מגובה הפיצוי, כאשר לרוב מדובר ב-20%-30% בתוספת מע"מ.. אם מדובר בפס"ד או בפשרה, הלך התביעה במקרים אלה, יהיה מורכב וארוך. עוה"ד המתמחה בנושא של רשלנות רפואית, עובד קשה על התיק וזה יכול להימשך לפרק זמן של בין 3-5 שנים. זו הסיבה, כי ישנם עורכי דין שמנהלים במשך שנים תביעה ועדיין לא קצרו את פירותיהם וזאת, כאשר התביעה נדחית.. זו הסיבה כי ישנם מקרים רבים, אשר בהם עורכי דין רבים מבקשים שכר נוסף בכל ייצוג או הליך בביהמ"ש.