מעל 50 עובדים נהרגו בשנת 2015 בתאונות עבודה – מפקירים את העובדים! / עו"ד ענת גינזבורג
דו"ח חריף של מבקר המדינה לגבי התנהלות מפקחי משרד הכלכלה, מעלה כי הפיקוח והאכיפה הינו בשיעור זניח, וכי מדובר על ביקור אחד בארבע וחצי שנים בממוצע במקומות עבודה.
אין להתפלא אם כן על כך שבשנת 2015 נהרגו מעל 50 עובדים בתאונות עבודה, ומתוכם 23 פועלים נהרגו באתרי בנין, דהיינו כמחצית.
יצוין בהקשר זה כי ועדה בראשות אודי אדם הגישה המלצות לשיפור הבטיחות בעבודה כבר לפני כשנתיים, אולם עפ"י דו"ח המבקר מסקנותיה יושמו חלקית בלבד. לגבי עובדי הבנין, מציין דו"ח המבקר כי לא יושמו המלצות כגון תקנות לפיגומים חדשים ותקנות לגידור אתרי בנייה.
תאונות עבודה באתרי בנייה
אנו שומעים חדשות לבקרים על פציעות קשות של פועלים באתרי בניה, נפילות מגובה, התמוטטות פיגומים וכיו"ב, אולם עובדות אלו אינן גורמות לאכיפה ופיקוח מסיבי באתרי הבניה! מדובר בעובדים " שקופים ", חלקם פועלים זרים, חלקם בני מיעוטים, הנתונים בלית ברירה לחסדי הקבלנים ולהוראותיהם שאחרת יפוטרו ולא יוכלו להביא פרנסה לביתם.
נוח ואפילו משתלם לקבלנים לפעול בשיטת "מצליח", דהיינו, במקום להשקיע בבטיחות, אמצעי מיגון, פיקוח וכיו"ב, הם מעדיפים לנהל תביעות נזיקין משך שנים בביהמ"ש, בתקווה שיידחו , מה עוד שיתכן שגובה הפיצויים שיפסקו אינם שקולים להוצאות שהיה עליהם להוציא בגין מיגון.
הציבור הישראלי מזדעזע, ובצדק, ממספרי ההרוגים בתאונות דרכים, אולם הנתונים הקשים אודות ההרוגים בתאונות עבודה אינם זוכים להד ציבורי, היות והנפגעים הינם השכבות המוחלשות.
משרדי הממשלה הרלבנטיים חייבים לפעול מיידית בנושא, יש צורך בפיקוח מסיבי, אכיפת החוקים הרלבנטיים, תיגבור מיידי של מספר המפקחים, קנסות מנהליים, ענישה פלילית מרתיעה, פיצויים עונשיים לקבלנים אשר מפרים ביד גסה את הוראות החוק והתקנות.
מכנה משותף בפסקי הדין של הנפגעים
סקירת פסקי הדין אשר ניתנו בישראל בשנים האחרונות לעניין פועלי בנין, מעלה כי חלק גדול של התובעים הינם פועלים זרים ובני מיעוטים. הפציעות הן קשות ביותר, שלא לדבר על ההרוגים. משרדי מטפל מזה שנים בתביעות של פועלי בנין ומשפחותיהם, והעובדות הנגלות בתיקים אלה הינן קשות ביותר באשר למחדלים שגרמו לפציעתם /מותם.
המכנה המשותף של חלק גדול מפסקי הדין הדנים בתיקים אלה הוא הפרת חובות הבטיחות ע"י הקבלנים, אי מתן הדרכה לעבודות בגובה, אי אספקת ריתמות ואמצעי בטיחות אחרים. אולם, הפיצויים שנפסקים לניזוקים אינם כוללים פיצויים עונשיים שיש בהם כדי להרתיע את הקבלנים ולגרום להם להפעיל מיגון, פיקוח ואכיפה.
במידה ובתי המשפט יפסקו פיצויים עונשיים של מליוני שקלים אותם יחויבו הקבלנים לשלם לניזוקים /משפחותיהם, פיצוי שיכאב בכיסם של הקבלנים וחברות הביטוח, יש להניח כי יפעלו בנחישות וברצינות למיגור תופעה נפסדת זו, של זילות חיי אדם.
