1. מי זכאי להיות מוכר כנכה צה"ל?
כל חייל , סדיר , קבע , מילואים, כוחות הביטחון, שוטרים וכיו"ב זכאי להגיש תביעה לאגף השיקום להכיר בפציעה או במחלה ככזו שנגרמה עקב שירותו הצבאי.
השאלה המרכזית העולה בתביעות נכי צה"ל הינה שאלת הקשר הסיבתי, דהיינו האם קיים קשר סיבתי בין המחלה ו/או הנכות לבין תנאי שירותו של החייל, בין אם מדובר בקשר סיבתי של גרימה ובין אם מדובר במחלה קודמת שהחמירה עקב תנאי שירותו של החייל. מדובר בתביעות המערבות שאלות מורכבות של רפואה ומשפט.
חיילים/ות רבים מתגייסים לצה"ל בריאים בפרופיל 97, ומסיימים את שירותם כשהם סובלים מנכות, שנגרמה למשל כתוצאה מתאונות , פעילות מבצעית, שחיקה עקב מאמץ יתר כתוצאה ממסעות ארוכים/נשיאת משקלים כבדים, אי מתן טפול רפואי במועד , איחור באיבחון של מחלות שונות וכיו"ב.
יש לזכור שמדובר בחיילים/ות צעיר/ות , שבדרך כלל מתגייסים בריאים לחלוטין לשירות סדיר, והמחלה/הנכות באה עליהם ועל משפחתם הקרובה בחטף ובהפתעה גמורה.
2. האם ניתן להגיש תביעה רק במקרה שחייל נפצע בעת שירותו?
לא. ניתן לפנות בתביעה להכרה בנכות כנכות שארעה עקב השירות במקרה של פציעה בקרב, בפעילות לוחמתית, בתאונות, פציעה בבסיס, פגיעות שונות עקב סחיבת משא כבד וכיו"ב מצד אחד, ומצד שני עקב פריצתן של מחלות שונות תוך ועקב השירות הצבאי כדוגמת הפרעות נפשיות, מחלות כרוניות כגון סוכרת נעורים, ליקוי שמיעה עקב חשיפה לירי , וכיו"ב.
חשוב להדגיש כי לא חייבים להוכיח אירוע חריג של תאונה, ובמקרה שחייל ביצע במהלך שירותו מאמצים פיזיים קשים שגרמו לנכות – למשל פריצת דיסק בגב עקב סחיבת ציוד וכיו"ב , ניתן בהחלט להגיש תביעה להכיר בנכותו בגב כנכות שנגרמה תוך ועקב שירותו הצבאי.
חשוב לדעת כי חייל/ת זכאי להגיש תביעה הן במקרים של נכות פיזית והן במקרים של נכות נפשית ו/או מחלות שפרצו תוך ועקב השירות הצבאי.
3. חייל שחלה בעת שירותו במחלות כרוניות כגון פסוריאזיס, אסטמה, סוכרת נעורים וכיו"ב- האם יכול לבקש הכרה כנכה צה"ל?
התשובה חיובית. חייל שחלה תוך כדי שירותו ועקב שירותו – למשל חייל ששירת בתנאי חום קשים, זיעה, אבק , לא הצליח להתקלח, לא הצליח להחליף בגדים, שירת בתנאי מתח וכיו"ב ופרצה אצלו מחלת עור דוגמת פסוריאזיס – זכאי להגיש תביעה להכרה במחלה ככזו שנגרמה עקב שירותו. כך אף חייל שלקה באסטמה עקב חשיפה לשמנים, מדללי ומרססי צבע וכיו"ב בעת שירותו כמכונאי מטוסים.
4. בתקופה האחרונה קיימת פריצת דרך בפסיקת בתי המשפט, שעה שבתי המשפט הכירו במחלות כגון מחלת היאפים ( מחלת התשישות הכרונית ) , פיברומיאלגיה, תסמונת המעי הרגיז וכיו"ב – כמחלות שנגרמו עקב תנאי השירות הצבאי.
א'. בזמן האחרון אנו עדים לפריצת דרך והתקדמות רבה בפסקי הדין של בתי משפט השלום ( ועדות הערעורים הדנות בערעורים על החלטות משרד הבטחון ) ובתי המשפט המחוזיים, שעה שתסמונות ו/או מחלות שונות שעד כה לא הוכרו כמחלות הקשורות לשירות הצבאי הוכרו ככאלו שנגרמו עקב תנאי השירות, כגון מחלת התשישות הכרונית ( מחלת היאפים ), תסמונת המעי הרגיז וכו'.
ב'. כך לדוגמא החליט ביהמ"ש השלום בת"א ( כב' השופטת עינת רביד ) לקבל את ערעורו של קצין שיוצג ע"י משרדי, אשר הגיש תביעה לאגף השיקום להכיר בו כנכה צה"ל עקב תסמונת העייפות הכרונית – או בשמה העממי שפעת היאפים. החולים במחלה זו סובלים מתשישות רבה , עייפות, חולשה, קושי רב בתיפקוד וכו'. הערעור הוגש על החלטת משרד הבטחון שסירב להכיר במחלה ככזו שנגרמה עקב תנאי שירותו של הקצין, ששירת ביחידה שעסקה במתן שירותי מיחשוב למעברים לאוכלוסיה הפלשתינית לתוך ישראל, והיו כרוכים אף בתנאי מתח קשים. ועדת הערעורים קבלה את הערעור, שנתמך בחוות דעת מומחה רפואי מטעם המערער, וקבעה כי תנאי שירותו המיוחדים לעיל, לרבות שילוב של מחלת חום בה חלה בעקבות חבריו ליחידה, יחד עם העובדה שמדובר בשירות קצר, מביאה למסקנה בדבר קיום קשר סיבתי בין תנאי שירותו של החייל לבין מחלתו. הערעור התקבל ונקבע קשר סיבתי של גרימה בין המחלה לבין תנאי השירות.
ג'. כמו כן הכיר משרד הבטחון באחרונה בחיילים/ות שחלו במחלת הפיברומיאלגיה עקב תנאי שירותם, וקבע קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי השירות. המדובר במחלה בה החולים סובלים, בין היתר, מקשיי תיפקוד קשים, תשישות רבה, חולשה, כאבי פרקים, קשיי ריכוז, קשיי זכרון וכיו"ב. משרד הביטחון הכיר לאחרונה באופן תקדימי להכיר במספר חיילות שלקו במחלת הפיברומיאלגיה כנכות צה"ל.
החיילות התגייסו לצה"ל בפרופיל 97 ושירתו בתפקידים שהצריכו מאמצים פיזיים קשים ומתח רב. הן שירתו בתפקידים שדרשו מהן מאמצים פיזיים קשים ומפרכים ומתח רב, ושוחררו מצה"ל בשל מחלתן בפרופיל 24. החיילות הגישו תביעה להכרה בהן כנכות צה"ל באמצעות משרדי ואכם תביעתם התקבלה.
ד'. פסק דין תקדימי נוסף ניתן לפני מספר חודשים במקרה של חייל שיוצג ע"י משרדי , ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א ( הרכב כב' השופטים לבהר שרון, ד"ר קובי ורדי, ישעיהו שנלר ) . החייל חלה תוך כדי שירותו במחלת המעי הרגיז, מחלה הגורמת לסבל רב לחולים בה, הסובלים מתופעות שונות במערכת העיכול. משרד הביטחון סירב להכיר בנכות ככזו הקשורה לשירות, ואף טען כי אין המדובר במחלה כלל ועיקר… ביהמ"ש המחוזי דחה את טענות אגף השיקום, קבל את הערעור וקבע לראשונה קשר סיבתי של גרימה בין תסמונת המעי הרגיז לבין תנאי השירות הצבאי. ביהמ"ש המחוזי קבל את העמדה לפיה מדובר במחלה ולא בתסמונת, וכי תנאי שירותו של המערער שהיו כרוכים במתח ולחץ הם שגרמו למחלה. סוף דבר – החייל הוכר כנכה צה"ל.
ה'. אף סוכרת נעורים הוכרה ע"י ביהמ"ש המחוזי כמחלה שנגרמת תוך ועקב תנאי השירות הצבאי. כך למשל, נפסק במקרה של חייל ששירת בטירונות גבעתי נחשף לתנאים פיזיים קשים ומפרכים ותנאי מתח, לא קבל טפול רפואי ולקה בסוכרת. ביהמ"ש המחוזי בת"א הכיר בקשר בין המחלה לבין תנאי שירותו. החייל הוכר כנכה צה"ל.
ו'. פסק דין תקדימי נוסף ניתן לפני מספר חודשים בתיק שבטיפולי ע"י ביהמ"ש השלום בחיפה, לעניין מום מולד בגב. במקרה זה נידון עניינו של חייל שהתגייס לצה"ל בפרופיל 97 , אולם החל לסבול ממגבלות קשות בגב התחתון עקב פעילות פיזית מאומצת בטירונות צנחנים. תביעתו של החייל להכרה בו כנכה צה"ל נדחתה, בטענה כי נכותו נגרמה עקב מום מולד בגב.ערעורו של החייל לביהמ"ש השלום התקבל,תוך שנקבע כי החייל התגייס לצה"ל בריא לחלוטין, ותנאי שירותו הם שעוררו את מצבו הרפואי, ונכותו הוכרה במלואה.
ז'. בפסק דין חדשני נוסף ניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א, מפי כב' הש' שוחט בעניינו של חייל, נכה צה"ל, שנקבעו לו ע"י הועדה הרפואית העליונה של משרד הביטחון נכות זמנית בלבד ולא נכות צמיתה, הואיל וסרב לעבור ניתוח בקרסולו, שעה שניתוח דומה שעבר בקרסול הנגדי נכשל… החייל " נענש " הלכה למעשה ע"י הועדה הרפואית העליונה בכך שזו סירבה לקבוע את דרגת נכותו לצמיתות, מה שפגע בזכויותיו ובהטבות המגיעות לו. הערעור התקבל, וביהמ"ש המחוזי קבע כי הועדות הרפואיות של משרד הבטחון אינן יכולות לקבוע נכות כזמנית או להפוך נכות קבועה לזמנית משום סירובו של הנכה לבצע טיפול רפואי שהומלץ על ידה . סוף דבר – הנכות בקרסול הוכרה כנכות קבועה…
5. ההלכות המשפטיות הנ"ל מהוות התפתחות של ממש בפסיקה לעניין הכרה במחלות ו/או פגימות שונות ככאלו הקשורות לתנאי השירות הצבאי, בגדר גישה דינמית ומתקדמת של הערכאות המשפטיות ויש לברך על כך. עם זאת, יש לציין כי אין מקרהו של חייל אחד זהה לעניינו של חייל אחר, ובתי המשפט ימשיכו להידרש ולבדוק ספציפית את תנאי שירותם הצבאי של החיילים התובעים הכרה בנכותם, שכן הכרה במחלות כאלה ואחרות עדיין אינה מקימה את הקשר הסיבתי העובדתי אותו על החייל להוכיח בכל מקרה לגופו.
