המאמר כפי שפורסם בגלובס בתאריך 01/08/2016
חוק ההסדרים במתכונתו החדשה שולח את משרתי הקבע להתדפק על דלתות הביטוח הלאומי. משרדי הבטחון והאוצר מנערים מעליהם את משרתי הקבע שחלו במחלות בזמן שירותם הצבאי, וכן חלק גדול מחיילי הסדיר
עו"ד ענת גינזבורג
אחד המהלכים המשמעותיים הצפויים להתבצע במסגרת חוק ההסדרים, הוא רפורמה מקיפה באגף לשיקום נכים, כך שניתן יהיה ליישם את המלצות הוועדה הציבורית לבחינת אמות המידה לזכאות לסיוע מאגף השיקום, הידועות כהמלצות ועדת גורן). במסגרת השינויים, יקוצצו באופן מסיבי תנאי הזכאות להכרה של חיילים אשר חלו או נחבלו בעת שרותם הצבאי, או בעקבותיו, כפי שנקבע בחוק הנכים (תגמולים ושיקום ) שנחקק בשנת 1959.
במשך שנים רבות ניסו אגף השיקום ומשרד האוצר להעביר את המלצות ועדת גורן, אך ללא הצלחה. הדו"ח אוחסן במגירה לפני שנים רבות, וכך גם הדוחות שבאו אחריו – דו"ח ברודט ודו"ח לוקר, אשר לא יושמו. גם הצעת החוק של ח"כ עופר שלח, אשר מתבססת על חלק ממסקנות דו"ח גורן, לא עברה.
כעת, לפתע פתאום, על גבם של משרתי הסדיר והקבע, מנסה הממשלה לבצע שינוי שמשמעותו – הותרת חיילים ומשפחותיהם מול שוקת שבורה ונישול ציבור החיילים מזכויותיו ע"פ חוק הנכים.
לגבי משרתי הסדיר, דו"ח גורן קובע כי חיילים שחלו במחלות במהלך שירותם יוכרו כנכים רק אם יוכחו תנאי שירות מיוחדים בעת שירותם הצבאי. גם כיום לא קל, בלשון המעטה, לחיילים שחלו במחלות כגון: סוכרת, אפילפסיה, כליות, מחלות נפש וכיו"ב, לקבל הכרה כנכי צה"ל. מנגנון משומן היטב של פרקליטים (כולל מיקור חוץ) מטעם אגף השיקום נלחם בהם עד חורמה. פסקי דין רבים ניתנו במהלך השנים, לרבות בביהמ"ש העליון, אשר קבעו כי חוק הנכים הינו חוק סוציאלי ולכן יש לפרשו באופן כזה.
לו ייושמו המלצות דו"ח גורן, אז חייל ששירת למשל כתוכניתן ביחידה המצריכה שעות רבות של עבודה, תחת לחץ ומתח, וחלה עקב כך – הוא לא יוכר כנכה צה"ל. חייל שחלה באפילפסיה עקב מיעוט שעות שינה, לא יוכר יותר כנכה צה"ל, ואחר שחלה במלנומה ממאירה עקב חשיפה לשמש – לא יוכר כנכה צה"ל. למה? כי גם באזרחות ניתן לחטוף את המחלות האלה, לדברי משרד הביטחון. למרבה הצער, הציבור הרחב אינו מודע לגזירות הקשות שהאוצר ומשרד הבטחון מתכוון לישם מהיום למחר.
ע"פ דו"ח ועדת גורן, נכון לסוף שנת 2009 הוכרו במהלך השנים 16,496 אנשי קבע כנכי צה"ל, 7,854 שוטרים , 1,279 אנשי שב"ס ומוסד, בין אם עקב חבלה ובין אם עקב פציעה. על פי הדו"ח, מי שנכותו עולה על 20% יהיה זכאי לקצבה חודשית בסכום של כ-350 ₪ לכל 10% נכות. במידה ועקב נכותם הם אינם יכולים להתפרנס, קמה להם זכאות להכרה כ"נכה נזקק", שמשמעותו נכה מחוסר פרנסה. כמו כן, הם זכאים להטבות שונות כגון: רכב רפואי, מלווה במקרה הצורך וכיו"ב. הדו"ח מונע מהם לחלוטין גם את המעט הזה ושולח את אותם נכים, אשר נתנו את מיטב שנותיהם למדינה, להתדפק על דלתות הביטוח הלאומי.
נכון להיום, דרכם של אנשי קבע שלקו במחלות עקב שירותם, אינה סוגה בשושנים. ברוב המקרים, תביעותיהם נדחות ע"י אגף השיקום, עניין המצריך אותם להגיש ערעורים לביהמ"ש השלום. נדגים את האבסורד של החוק המוצע: חייל לוחם בשירות סדיר ומפקדו, איש קבע בן 25 , נלחמו שכם לכם במבצע צבאי. שניהם לקו בסוכרת עקב הלחץ בו היו נתונים. החייל הסדיר יוכר כנכה צה"ל בעוד איש הקבע יאלץ לפנות לביטוח לאומי… הגיוני? ומה יקרה עם אלמנות ויתומים, אשר יקירם, איש הקבע, נפטר עקב תנאי שירותו? הרי לא ניתן להבין מניסוח התיקון המוצע מה יהיה מעמדם – האם יוכרו כשארים לפי חוק הביטוח הלאומי או מעמדם יהיה כשל בני משפחות חללי צה"ל?
במידה והתיקון יתקבל, אנשי הקבע כולם, בלי קשר לגילם, יאלצו לפנות לביטוח לאומי תוך הכבדת העומס על מוסד זה. האם הביטוח הלאומי ערוך לטיפול באנשי הקבע הרבים שיפנו אליו?! גם בפן הכלכלי אין כאן שום חיסכון, שכן הביטוח הלאומי אמור לקבל שיפוי מהמקורות הרלבנטיים – משמע, העברה מכיס אחד למשנהו, שאינה מובילה לחסכון כלל וכלל.
הכותבת היא יו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכת עוה"ד ומומחית בתביעות נזיקין ותביעות נגד משרד הביטחון.
צילום הכתבה בתמונה –
