משרדי הבטחון והאוצר מנערים מעליהם את משרתי הקבע שחלו במחלות תוך ועקב שירותם הצבאי, וחלק גדול מחיילי הסדיר באמצעות חוק ההסדרים !!
מאת: עו"ד ענת גינזבורג
במסגרת חוק ההסדרים , עומד לעבור בימים אלה קיצוץ היסטורי ומסיבי בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) שנחקק בשנת 1959, המעגן בתוכו את זכויות ההכרה של חיילים בשירות סדיר, קבע אשר נחבלו או חלו במחלות תוך ועקב שירותם הצבאי.
במשך שנים רבות ניסה אגף השיקום ומשרד האוצר להעביר את ועדת גורן, וללא הצלחה. דו"ח גורן אוחסן במגירה לפני שנים רבות, וכך אף דו"חות ברודט ולוקר, אשר לא יושמו. גם הצעת החוק של ח"כ עופר שלח, אשר מתבססת על חלק ממסקנות דו"ח גורן לא עברה. כעת " לפתע פתאום " , על גבם של משרתי הסדיר והקבע, מנסה ממשלת ישראל להעביר בימים אלה במסגרת חוק ההסדרים מחטף – שינוי המסיבי שמשמעותו הותרת חיילים ומשפחותיהם מול שוקת שבורה.
הציבור אשר ינושל מזכויותיו בחוק הנכים- עדיין אינו מודע לכך – מדובר על חיילים שעדין לא חלו ו/או לא חלו אולם עדין לא הגישו את תביעותיהם להכיר בהם כנכי צה"ל!!
לגבי משרתי סדיר – דו"ח גורן קובע כי חיילים שחלו במחלות במהלך שירותם יוכרו רק אם יוכחו תנאי שירות מיוחדים לשירות הצבאי. גם כיום " לא קל " בלשון המעטה, לחיילים שחלו במחלות במהלך שירותם , שנגרמו עקב השירות, כגון סוכרת, אפילפסיה, כליות, נפש וכיו"ב, לקבל הכרה כנכי צה"ל. מנגנון משומן היטב של פרקליטים ( כולל מיקור חוץ ) מטעם אגף השיקום נלחם בהם משך שנים. פסקי דין רבים ניתנו במהלך השנים ע"י ביהמ"ש, לרבות ביהמ"ש העליון, אשר קבעו כי חוק הנכים הינו חוק סוציאלי וכי יש לפרשו באופן כזה. אולם, לו יעבור דו"ח גורן, מעתה, לדוגמא, חייל ששירת למשל כתוכניתן ביחידה המצריכה שעות רבות של עבודה ומיעוט שעות שינה, ושירותו מלווה בלחץ וסטרס, וחלה עקב כך בנפשו לא יוכר כנכה צה"ל , היות וקיימת מקבילה " דומה" באזרחות – אולם בל נשכח כי השירות בצה"ל הינו מנדטורי, ואילו באזרחות כששכיר אינו מרוצה מתנאי שירותו- הוא יכול לקום ולהתפטר !! מעתה, חייל שחלה באפילפסיה עקב מיעוט שעות שינה – לא יוכר כנכה צה"ל – היות וגם באזרחות, רחמנא ליצלן, קיימים מצבים של מיעוט שינה..
מעתה, חייל שחלה במלנומה ממאירה עקב חשיפת עורו לשמש במהלך שירותו – לא יוכר כנכה צה"ל עקב כך שגם באזרחות ניתן לחשוף את הגוף לשמש וכו' וכו'…
מה יהא על משפחה שבנה בן ה-19 אושפז מהיום למחר בביה"ח לחולי נפש היות והתמוטט מלחץ העבודה במהלך שירותו?!! האם היא תעמוד כאחרונה בתור לביטוח לאומי?!! איזה מוטיבציה תהיה לחיילים להתגייס לצה"ל, ביודעם כי בשעה שחלו – יזרקו לכלבים?!
למרבה הצער הציבור הרחב אינו מודע לגזירות הקשות שהאוצר ומשרד הבטחון מתכוון לישם מהיום למחר. יש למנוע זאת, ויפה שעה אחת קודם!!
עפ"י דו"ח ועדת גורן, נכון לסוף שנת 2009 הוכרו במשך השנים 16,496 אנשי קבע כנכי צה"ל, 7,854 שוטרים , 1,279 אנשי שב"ס ומוסד, וזאת בין אם עקב חבלה ובין אם עקב פציעה. על פי הדו"ח מי מתוכם שנכותו עולה על 20% יהיה זכאי לקצבה חודשית בסכום של כ-350 ₪ לכל 10% נכות. במידה ועקב נכותם הם אינם יכולים להתפרנס, קמה להם זכאות להכרה כ"נכה נזקק", שמשמעותו נכה מחוסר פרנסה. כמו כן הם זכאים להטבות שונות כגון: רכב רפואי, מלווה במקרה הצורך וכיו"ב
דו"ח גורן מונע מהם לחלוטין גם את המעט הזה ושולח את אותם נכים, אשר נתנו את מיטב שנותיהם למדינת ישראל, וחלו תוך ועקב שירותם, להתדפק על דלתות המוסד לביטוח לאומי, כאזרח מן השורה.
נכון להיום, דרכם של אנשי קבע שלקו במחלות עקב שירותם, כגון: פסוריאזיס, סוכרת רגילה וסוכרת נעורים, אסטמה, אוטם שריר הלב, סרטן העור, מחלות נפשיות וכיו"ב, אינה סוגה בשושנים. ברוב המקרים, תביעותיהם להכרת נכותם נדחות ע"י אגף השיקום, עניין המצריך אותם להגיש ערעורים לביהמ"ש השלום. בתי המשפט מכירים כיום, במקרים המתאימים, באנשי קבע שחלו במחלות הנ"ל כנכי צה"ל, בדרך כלל לאחר תהליך משפטי ארוך.
נדגים את האבסורד של החוק המוצע: חייל לוחם בשירות סדיר ומפקדו, איש קבע בן 25 , נלחמו שכם אחד במבצע צבאי. לאחר זמן קצר לקו שניהם בסוכרת עקב הלחץ בו היו נתונים. החייל הסדיר יוכר כנכה צה"ל בעוד המפקד יאלץ לפנות לביטוח לאומי… הגיוני? לא! דוגמא נוספת: איש קבע בחיל הים בן 35 לקה בסרטן העור עקב החשיפה לשמש. לפי הצעת החוק החדשה, הוא ייאלץ לפנות לביטוח הלאומי לקביעת נכותו ולא יוכר כנכה צה"ל. ומה לגבי אלמנות ויתומים, אשר יקירם, איש הקבע, נפטר עקב תנאי שירותו? במקרה כזה לא ניתן להבין מניסוח התיקון המוצע מה יהיה מעמדם – האם ייחשבו כשאירים לפי חוק הביטוח הלאומי או מעמדם יהיה כשל בני משפחות חללי צה"ל?
במידה והתיקון יתקבל, אנשי הקבע , בלי קשר לגילם, יאלצו לפנות למוסד לביטוח לאומי תוך הכבדת העומס על מוסד זה. האם הביטוח הלאומי ערוך לטיפול באנשי הקבע הרבים שיפנו אליו ?! גם בפן הכלכלי אין כאן שום חיסכון, שכן הביטוח הלאומי אמור לקבל שיפוי מהמקורות הרלבנטיים – משמע, העברה מכיס אחד למשנהו, שאינה מובילה לחסכון כהוא זה!
על פי הדו"ח, רשימת המחלות שיוכרו כמקנות נכות הינה שולית ומזערית
סוגיה זו מעלה את השאלה הערכית, האם יש להתייחס למשרת קבע כאל "עובד", שהרי אנשי צבא הקבע, בחלקם הגדול , שומרים על ביטחוננו, מחרפים נפשם עבורנו ונותנים את שנותיהם הטובות עבור עם ישראל. האם ניתן להקבילם לנפגעי עבודה?! לדעתי, ממש לא.
יש לקוות, כי הנושא יישקל בכובד ראש כדי למנוע את הפגיעה הקשה באנשי הקבע ועל מנת לייתר מצב בו דווקא כאשר הם חולים וזקוקים למשענת וסיוע, יפנה להם משרד הביטחון עורף וישלח אותם לעמוד בתור בוועדות המוסד לביטוח לאומי.
יודגש כי לשכת עורכי הדין באמצעות הח"מ, הגישה את השגותיה לעניין התיקון המוצע.
הכותבת היא יו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכת עוה"ד ומומחית בתביעות נזיקין ותביעות נגד משרד הביטחון
