הזכויות הרפואיות של היולדת – המדריך המלא

מדריך משפטי ליולדת, מאת עו"ד ענת גינזבורג, מומחית לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, לשעבר סגנית פרקליטת מחוז ת"א (אזרחית ), יו"ר ועדת נכים , תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין.

האם הליך לידה הינו סוג של ניתוח המחייב, בעיקרון, חתימה על הסכמה כמו כל ניתוח?

בהחלט כן. עפ"י חוק זכויות החולה, כל פרוצדורה רפואית מחייבת הסכמה מדעת של החולה ו/או הנבדק, וכך אף  לידה. כשמדובר בלידה רגילה, ספונטנית, אין צורך בהסכמה בכתב אלא  די בהסכמה בע"פ, אולם כשמדובר בניתוח קיסרי יש צורך בחתימת היולדת על הסכמה לניתוח. במקרים הנדירים בהם היולדת מסרבת לניתוח קיסרי, למרות שמדובר במצב מסכן חיים, לעובר, ליולדת או שניהם יחד, הרי שהניתוח יבוצע אף ללא הסכמתה.

אילו בעלי תפקידים מקרב הצוות הרפואי חייבים להיות נוכחים בעת הלידה?

הצוות הרפואי כולל רופא/ה מיילד/ת,  אחות מיילדת/ת, במידה ובוצעה הרדמה  אפידורלית המרדים יגיע וירדים.

* הגעת לחדר הלידה והחלטת ברגע האחרון שאת רוצה ניתוח קיסרי במקום לידה רגילה, למרות שאין צורך רפואי בכך. האם על הצוות הרפואי להיענות בהכרח לבקשה שלך?

יולדת  יכולה לבקש מהצוות הרפואי בביה"ח לבצע ניתוח קיסרי, אולם מערכת הרפואה הציבורית אינה מחויבת להענות לדרישתה, וההחלטה נתונה לשקול דעתו של הצוות הרפואי.  במידה והיולדת עומדת על כך שתעבור ניתוח קיסרי, בלא שיש צורך רפואי בכך, הרי שהיא יכולה לתאם ניתוח קיסרי בביה"ח פרטי . יודגש כי שעה שהצוות הרפואי עומד בפני החלטה האם לבצע ניתוח קיסרי או לידה " רגילה " ספונטנית עקב הסתבכות לידה ו/או מצב של סיכון ליולדת ו/או לעובר, אזי על הצוות הרפואי לתת הסבר מקיף וממצה ליולדת אודות החלופות העומדות לרשותה, וזכותה במצב זה לדרוש  – ולקבל, ביצוע ניתוח קיסרי.

המיילד או המיילדת שמטפלים בך אינם מוצאים חן בעינייך. האם מותר לך לדרוש את החלפתם?

יולדת בביה"ח הנמנה על המערכת הציבורית, אינה בוחרת את הצוות רפואי המטפל בה. אולם, על פי חוק זכויות החולה מטופל זכאי לקבל טפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת יחסי אנוש, ובמידה ולדעתה של היולדת או משפחתה הלידה אינה מתנהלת כנדרש, קיים חשש כי הטיפול אינו מספק, היחס אליה אינו נאות וכיו"ב, ניתן ואף רצוי לפנות לצוות הרפואי הבכיר ובמידת הנדרש אף לדרוש החלפת המיילדת/ת ו/או תיגבור.

האם יש הגבלה על מספר האנשים שאת יכולה להכניס לחדר הלידה, והאם מותר לך להכניס גם דולה?

בדרך כלל מאפשרים להכניס לחדר הלידה את בן הזוג / אמא,  וכמו כן חלק גדול מבתי החולים בישראל מאפשרים לדולה לנכוח בלידה. יש לברר קודם ללידה עם ביה"ח האם הוא מאפשר להכניס דולה לחדר הלידה, על מנת למנוע עוגמת נפש.  דולה אינה מיילדת, ותפקידה הוא תומכת
לידה. הדולה מלווה את היולדת במהלך הלידה, במידה וזהו רצון היולדת, אולם הדולה אינה מבצעת פרוצדורות רפואיות וזאת בניגוד למיילדות, שזהו עיסוקן ותפקידן.

מה קורה במצב שאת מבקשת זריקת אפידורל, אבל אומרים לך לחכות עד שהמרדים יגיע, ואת יודעת שזה עלול להיות אז כבר מאוחר מדי. מתי מותר לך לדרוש את קבלת הזריקה במיידי ?

יולדת היולדת בביה"ח ציבורי, צריכה לקחת בחשבון כי המרדים לא יעמוד בלעדית לרשותה, וכי הוא מופקד על יולדות נוספות. רצוי כי היולדת תיידע את הצוות הרפואי עם הגעתה כי היא מעוניינת לקבל את זריקת האפידורל על מנת למנוע מצב כזה.

האם מותר לך לסרב לשימוש בשולפן או לחלופין – להורות על שימוש בו?

במהלך הלידה,  עקב חשד למצוקה עוברית, הרעה במצב היולדת, תשישות קשה של היולדת וכיו"ב, יכול הצוות הרפואי לקבל החלטה להשתמש בואקום ( שולפן ) או מלקחיים. השימוש במכשירים אלה יכול להוות גורם סיכון לילוד. במקרים לא מועטים יולדות דורשות במקרה כזה ביצוע ניתוח קיסרי, על מנת להימנע מסיכון לעובר. יולדת אינה יכולה " לדרוש "  שימוש בשולפן אם אין התוויה ו/או צורך לשימוש כזה

במקרה שאת לא נמצאת במצב כשיר לקבל החלטות הנוגעות להליך הלידה – האם חייב הצוות הרפואי לקבל את הסכמת משפחתך, ומה ניתן לעשות כאשר הצוות הרפואי חושב אחרת מבני המשפחה שלך באשר להליך שיש לבצע?

אם המדובר בקטינה, הרי שלבני המשפחה מעמד לעניין ההחלטה באשר להליך הלידה. בכל מקרה אחר, היולדת היא זו שעליה לקבל החלטות באשר להליך הלידה. אם היולדת נמצאת במצב בו אינה כשירה לקבל החלטות במהלך הלידה, עקב מצב גופני או נפשי למשל, הרי שהצוות הרפואי ו/או הגורמים הרלבנטיים כגון ועדת אתיקה בביה"ח, יקבלו את ההחלטה הנדרשת, ובמקרים רבים יערבו בשיקוליהם את בני המשפחה.

במידה וקיימת מחלוקת בין הצוות הרפואי לבין בני המשפחה, ניתן לפנות לביהמ"ש, אולם היות ומדובר בתהליך לידה, בדרך כלל לא יהא די זמן על מנת לפנות לביהמ"ש ולקבל החלטה ויש צורך להגיע להחלטה " בזמן אמת " על מנת לא לסכן את חיי היולדת והעובר . לפיכך, במידה וקיימת מחלוקת כזו, ובנסיבות בהן נשקפת ליולדת ולעובר סכנה, וקיימת התנגדות לטיפול שיש לתיתו בהקדם, הרי שניתן לתת את הטיפול חרף ההתנגדות, אם ועדת האתיקה של בית החולים , לאחר שקבלה פירוט אודות המקרה והחלופות הקיימות, שמעה את המשפחה ואישרה את מתן הטיפול. במצב חירום רפואי בו אין די זמן להבאת העניין בפני ועדת האתיקה, רשאי הצוות המטפל לתת את הטיפול גם ללא הסכמת היולדת, במיוחד שעה שעקב מצבה הגופני או הנפשי אינה יכולה לתת הסכמה. ונדרש בדרך כלל לכך אישור של 3 רופאים.

קיימים מקרים בהם יולדת התחננה לבצוע ניתוח קיסר, למשל  במקרה של מוניטור שהדגים האטת דופק של העובר, אולם הצוות הרפואי סירב לכך.במקרה כזה  עומדת אופציה למשפחה לזמן לביה"ח בדחיפות מומחה למיילדות מטעמה כדי שיחווה דעתו באשר לטיפול הרצוי ו/או לדרוש שיחה מיידית עם הצוות הבכיר של המחלקה על מנת לוודא שהיולדת מקבלת את הטיפול המיטבי. חוק זכויות החולה מאפשר למטופל לקבל דעה נוספת לעניין הטיפול בו ועל ביה"ח לאפשר זאת.

במידה והיולדת ו/או משפחתה סבורים כי הטיפול שניתן אינו מספק ו/או קיימת סכנה לילוד, מוצע לא להקל בכך ראש ולדרוש מיידית הסבר והתייחסות מהצוות הבכיר.

מהן זכויותייך לאחר הלידה? האם מותר לך לדרוש למשל כי הילד יהיה אתך בחדר ברוב שעות היממה? לבקש העברה מחדר שבו לא נוח לך?

לכל בית חולים יש את הפרוצדורה הנהוגה בו, ובמידה וברצון היולדת כי התינוק יהיה עימה בחדר, אזי עליה לברר מראש את ביה"ח המאפשר זאת. במידה והיולדת סובלת מאי נוחות בחדר, למשל במקרה בו היא נמצאת עם יולדת " המוצפת " בבני משפחה, מה שאינו מאפשר ליולדת את המנוחה לה היא זקוקה, אזי בהחלט אפשר לפנות ולבקש להעבירה לחדר אחר.

אם יש לך טענות / תלונות / עילה לתביעה של בית החולים לאחר הלידה, מהן זכויותייך באשר לקבלת החומר הרפואי המתועד מהליך הלידה?

עפ"י חוק זכויות החולה, על בית החולים להעביר לידי היולדת את  כל הרישומים הרפואיים המתייחסים למהלך הלידה, לרבות רישומי מוניטורים וכיו"ב. על מנת לגבש החלטה האם קיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית, על עורך הדין הבוחן את המקרה והמומחה הרפואי מטעמו, לעיין בכל החומר הרפואי,  ללא יוצא מן הכלל.