האם חיילים שנפצעו בחופשת סוף שבוע או לקו במחלות כרוניות תוך כדי שירותם אינם ראויים להיות מוכרים כנכה צה"ל?!
ועדה ממלכתית שבראשה השופט אורי גורן, מונתה בימים האחרונים לדון בשאלות עקרוניות המעוררות ויכוח ושיח ציבורי, בשלהן אף הפגינו נכי צה"ל לאחרונה – האם יש ליצור קטגוריות שונות לעניין זכויות והטבות של חיילים, כך שדינו של חייל שנפצע בחופשת סוף שבוע יהא שונה מזה של חייל שנפצע בפעילות קרבית, האם יש לאפשר מצב בו חיילים שלקו במחלות כרוניות תוך ועקב תנאי שירותם הצבאי לא יוכרו כנכי צה"ל וכיו"ב.
משרד הביטחון פועל זה תקופה ארוכה להוציא מבין שורות נכי צה"ל חיילים שנפצעו במהלך חופשת סוף שבוע, חיילים שלקו במחלות כרוניות תוך ועקב תנאי שירותם וכיו"ב. יש לקוות כי הועדה הממלכתית תשים קץ למגמה השיטתית של קיצוצים בזכויות ובהטבות נכי צה"ל ובחיילים הזכאים לחסות כיום בצל חוק הנכים ( תגמולים ושיקום ).
כמי שמטפלת שנים רבות בנכי צה"ל, בתחילה כסגנית פרקליטת מחוז ת"א( אזרחית ) שעה שייצגתי את משרד הביטחון / אגף השיקום בתביעות שהוגשו ע"י נכי צה"ל , ולאחר שהקמתי משרד עצמאי הנני מייצגת מזה שנים את נכי צה"ל ומשפחותיהם, הנני לקרוא לגופים המופקדים על הנושא, לרבות הועדה הממלכתית, שלא להבדיל בין דם לדם , לא לפגוע בזכויות החיילים, ולא ליצור שני מעמדות, מה שיגרום לכשל ערכי ומוסרי.
חייל קרבי היוצא לחופשת שישי שבת , מגיע עפ"ר לביתו כשהוא מותש ועייף. חיילים אלו נקלעים לא אחת לתאונות דרכים, שעה שהם נרדמים על ההגה עקב עייפותם הרבה, או שהיו מעורבים בתאונות שונות , (לאוו דווקא בתאונות דרכים) , עקב חוסר ריכוז כתוצאה מתשישותם.
כיום קובע החוק כי חיילים אלה יוכרו כנכי צה"ל אך ורק במידה שיצאו לחופשה שאושרה ע"י מפקדם, ובתנאי שדרגת נכותם היא 20% נכות קבועה ומעלה, דהיינו דרגת נכות המשקפת נכות של ממש, כך שממילא קיימת דרישה לנכות רצינית וקבועה, שאחרת לא יוכרו כנכי צה"ל.
יש לזכור כי רובם ככולם של חיילי צה"ל המשרתים שירות סדיר אינם מבוטחים בביטוחים פרטיים לסוגיהם , וזאת בניגוד לאזרחים רבים שסיימו את שירותם הצבאי. וכך, חייל סדיר ששהה בחופשת סוף שבוע ונפצע פציעה רצינית בתאונה כזו או אחרת, יוותר בלא גב כלכלי ובלא סיוע, במידה והחוק יתוקן.
לו הגיוס לצה"ל היה גיוס וולנטרי, ניתן היה אולי לקבל בדוחק את טענות המקטרגים על זכויות חיילים כאלה להיות מוכרים כנכי צה"ל. אולם כל עוד הגיוס לצה"ל הינו גיוס חובה, אין להפלות בין חיילים אלה לבין חיילים שנפגעו בעת פעילות קרבית. האם ניתן לקבל מצב בו לוחם בגבעתי שיצא לחופשת סוף שבוע לאחר פעילות קרבית או אימון מפרך , הגיע לביתו, יצא להיפגש עם חברתו אותה לא ראה מזה שבועות ובדרך התהפך עם הרכב עקב עייפותו – יטופל ע"י המוסד לביטוח לאומי ולא ע"י משרד הביטחון?! לא ניתן לקבל בשום אופן מצב בו לו היה הלוחם נפצע בתאונת דרכים בעת האימון, מספר שעות קודם שיצא לביתו , היה זכאי להיות נכה צה"ל, ולאחר מספר שעות בהן הגיע לביתו ונפצע יהפוך להיות נכה ביטוח לאומי !!
המצדדים ב"הפרדת המעמדות " , טוענים , בין היתר, כי אין כל סיבה להכיר כנכי צה"ל בחיילים שנפצעו בתאונת דרכים עקב שכרות ו/או שימוש בסמים בחופשת סופי שבוע . אולם חיילים שכאלה אינם זוכים ממילא להכרה כנכי צה"ל , היות והחוק מחריג חייל שהתנהגות " רעה וחמורה " מצידו גרמה לנכותו. וכך, אף כיום, חיילים מסוממים /שיכורים וכיו"ב שנפצעו במהלך חופשת סוף שבוע, אינם מוכרים ממילא כנכי צה"ל.
כל עוד החייל/ת נמצא/ת בשירות סדיר, ומשרת את צה"ל, צבא העם, אין לקבל ניסיון לקצץ בזכויות ובהטבות המגיעות לו, תוך נסיון ליצירת הפרדה מלאכותית בין דם לדם. האם דמו של לוחם שנפצע בעת פעילות קרבית שונה ו/או סמוק יותר מדמו של אותו לוחם שנפצע קשות בתאונת דרכים בחופשה אליה יצא מפעילות הקרבית עקב עייפותו הרבה?
המשמעות היא כי חיילים אלו יצאו לאזרחות כאזרחים סוג ד', כשהם חולים ופצועים, ויהוו מעמסה לאורך ימים על גופי הרווחה ומשרדי הממשלה השונים כשהם צעירים לימים , בני 20,21 , וזאת במקום שאגף השיקום במשרד הביטחון, הגוף האמור להיות מופקד על שיקומם ורווחתם ידאג להם, אותו גוף המנסה להתנער מהם כיום ולהקיאם משורותיו.
כך אף אין לקבל את הטענה לפיה יש לשנות את המצב הנוהג ולא להכיר בחיילים שלקו במחלות כרוניות תוך ועקב תנאי שירותם כנכי צה"ל. המצב הנהוג כיום הוא כי חייל יוכר כנכה צה"ל במידה ומחלתו פרצה תוך ועקב תנאי שירותו. כך לדוגמא מוכרים כנכי צה"ל חיילים בשירות סדיר אשר לקו בסוכרת נעורים כתוצאה מדחק ומתח נפשי, שנגרמו כתוצאה בלחימה בקרב, בפעילות לוחמתית וכיו"ב, חיילים שלקו בפסוריאזיס עקב חשיפה לשמש במסגרת תנאי שירותם, חיילים אשר לקו במחלות נפשיות ו/או הפרעות נפשיות שונות עקב המתח והדחק הכרוך בתנאי שירותם וכיו"ב. יצוין כי ההכרה בחיילים אלה כנכי צה"ל אינה ניתנת כלל ועיקר כדבר שבשיגרה. במקרים רבים משרד הביטחון אינו מכיר במחלות ככאלה שנגרמו עקב תנאי השירות הצבאי, ועל החייל ומשפחתו לנהל התדיינות משפטית ממושכת בערכאות המשפטיות, על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי בין המחלה לבין תנאי שירותו.
לא יעלה על הדעת כי חייל שלקה בסוכרת נעורים כתוצאה מהשתתפות בקרב לא יוכר כנכה צה"ל ודינו יהי כדין כל אזרח אחר שלקה במחלה ופונה למוסד לביטוח לאומי !! לא יתכן כי חייל שלקה בהתקף פסיכוטי עקב חשיפה לטראומה קשה ישלח כלאחר יד למוסד לביטוח לאומי ולא יקבל את זכויותיו במסגרת חוקי השיקום של נכי צה"ל.
כלום נשלח את בנינו ובנותינו , המשרתים נאמנה את הציבור בצה"ל – צבא העם, לעמוד כעניים בפתחו של המוסד לביטוח לאומי?! כלום הכרתם של ילדינו כנכי צה"ל , שעה שחלו או נפצעו תוך ועקב שירותם הצבאי אינה מגיעה להם בזכות?!
לא ניתן לקבל מצב בו הורים שולחים את ילדיהם הבריאים לצה"ל, ולאחר שחלו ו/או נפצעו יתנער מהם משרד הביטחון , ישליכם ככלי אין חפץ בו, בגדר " הכושי עשה את שלו ", וישלח אותם למוסד לביטוח לאומי!!
יש לקוות כי הועדה הממלכתית האמורה להתחיל את פעילותה בימים אלה, תדע לשמור על זכויות החיילים והחיילות, המשרתים נאמנה את עם ישראל ולא רק שלא תפגע בזכויות
וההטבות המגיעים להם כיום, אלא שתפעל להרחבת ההכרה בהם , למען שיקומם וכדי שיוכלו לצאת לאזרחות בראש מורם ולא להתחיל את צעדיהם הראשונים בשוק החופשי כשהם מצולקים וחבולים בלא הגב השיקומי והכלכלי של משרד הביטחון.
ענת גינזבורג, עו"ד, לשעבר סגנית לפרקליטת מחוז ת"א (אזרחית)
