• ראשי
  • /
  • שינויים מרחיקי לכת בזכאויות משרתי צבא קבע , סוהרים ושוטרים להכרתם כנכי צה"ל במסגרת חוק ההסדרים

שינויים מרחיקי לכת בזכאויות משרתי צבא קבע , סוהרים ושוטרים להכרתם כנכי צה"ל במסגרת חוק ההסדרים

שינויים מרחיקי לכת בזכאויות משרתי צבא קבע, סוהרים ושוטרים ולהכרתם כנכי צה"ל במסגרת חוק ההסדרים. עו"ד ענת גינזבורג, מגזין "עורך הדין"

חוק ההסדרים אשר עבר בכנסת בתאריך 22.12.2016 מחולל מהפך
מהותי בזכאויות אנשי קבע, סוהרים, שוטרים וכו' להכרתם כנכי צה"ל.
בשנת 1949 נחקק חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התש"ט 1949- (להלן "החוק").
בדברי ההסבר של דוד בן-גוריון לחוק, אשר הציג את
הצעת חוק הנכים בכנסת בספטמבר 1949 , נאמר כך:

מלחמת החירות של צבא ההגנה לישראל לא הייתה כולה זרועה
נחת, ניצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר…
רבים נשארו לשמחתנו בחיים, אך הם שילמו מחיר יקר – איבר מן החי.
הערב אני מגיש לכם בשם הממשלה חוק על החוב, נכון יותר – על חלק
מהחוב, שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת.

(דברי הכנסת תש"ט [כרך 2], 1572 ).
החוק היה במהותו תוכנית הביטחון הסוציאלי הראשונה שנחקקה במדינת ישראל. בשנת 1959 פורסם נוסח משולב של החוק, לרבות השינויים שהוכנסו בעשור שחלף מאז חקיקתו.
הערכאות המשפטיות פירשו במהלך השנים את החוק באופן רחב כחוק סוציאלי הבא להיטיב עם הנכים. ההלכה המנחה בפסיקה במשך שנות דור הייתה כי בית המשפט ייטה לפרשנות מרחיבה
לטובת הנכה ויקל עמו במידת הראיות הנדרשת להרמת נטל השכנוע. ראו ע"א 455/85 ק.ת. נ' אברהם פד"י מ"ב ( 1) 177 ; רע"א 8138/07 שמואל פאר נ' קצין התגמולים (נבו), שם קבע בית המשפט העליון: "הפסיקה הכירה במיוחדות של חוק הנכים בהיותו, מעבר למטרה הסוציאלית של תמיכה בנכה, בא לבטא את מחויבותה העמוקה של מדינת ישראל כלפי המשרתים אותה ומגנים עליה".
בעע"מ 4515/08 מדינת ישראל נ' נאמן (לא פורסם, 6.10.09 ) נפסק:
"חוק הנכים מבקש, אם-כן, לממש את החובה המוסרית של המדינה לדאוג לחייליה אשר נלחמו לשם הגנתה וביטחונה ולגמול להם על הקורבן שהקריבו למען הכלל".
במאי 2009 החליטה ממשלת ישראל להקים ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס, אשר תבחן את אמות המידה לזכאות לסיוע מאגף שיקום נכים ומאגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, וכך הוקמה ועדת גורן. קדמו לה ועדות שונות כגון ועדת ברודט וכו'. המלצותיה של ועדת גורן פורסמו בדצמבר 2010 אך לא יושמו.

בינואר 2013 נחתם הסכם בין יו"ר ארגון נכי צה"ל ובין מנכ"ל משרד הביטחון, ובמסגרתו אושרו המלצות ועדת גורן, וכך הוכשרה הקרקע לתיקונים לחוק (ותיקונים לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה [תגמולים ושיקום], התש"י– 1950 ), אשר עברו במסגרת חוק ההסדרים בדצמבר 2016 ונכנסו לתוקף ביום 27.4.2017 .

התערבות לשכת עורכי הדין

התערבות לשכת עורכי הדין הצליחה לבלום את הניסיון לקצץ במסגרת חוק ההסדרים בזכאויות חיילים בשירות חובה להכרתם כנכי צה"ל. כמו כן הורחבה הזכאות, כך שחיילים שנחבלו/נפגעו
במסגרת הכשרה קדם-צבאית, לפני גיוסם (למעט הכשרה לנהיגה) ו/או נפגעו במסגרת מבחנים ליחידות התנדבות/ימי גיבוש יוכלו להגיש תביעות להכרתם כנכי צה"ל.

אולם התיקון לחוק חולל שינויים מרחיקי הלכת בזכאויות משרתי קבע, שוטרים, סוהרים וכו' (להלן: "אנשי קבע") אשר חלו במחלות בזמן שירותם ועקב תנאי שירותם להיות מוכרים כנכי צה"ל, ולקבל
את הטבות והזכויות הנובעות מכך.

מדובר בתיקון רטרואקטיבי במהותו, שהרי הללו, בעת שחתמו לשירות קבע, ידעו כי הם חוסים תחת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט 1959- והוצאתם מתחולת החוק היא פגיעה מהותית קשה
ובלתי הפיכה.

עיקרי השינויים בהצעת החוק

להלן אסקור את עיקרי השינויים:

  1. החל ביום 27.4.17 אנשי הקבע שחלו במחלות בזמן שירותם ועקב תנאי שירותם לא יוכרו כנכי צה"ל (למעט מחלות ספורות), אלא ייאלצו לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש הכרה בהם כנפגעי עבודה (למעט חייל בשירות קבע במחצית השנה הראשונה לשירותו). יש להביא בחשבון כי הזכאויות להכרה במחלות הקשורות לעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי מצומצמות בהיקפן הרבה יותר מאשר בחוק הנכים, ולכן ייתכן כי ייוותרו קירחים מכאן ומכאן.
  2. מספר מצומצם ביותר של מחלות שבהן חלו אנשי הקבע הוכר כ"מחלות שירות" המאפשרות הגשת תביעה בגין מחלה שאירעה עקב השירות הצבאי, כגון מחלה עקב חשיפה לחומר מסוכן, קרינה מייננת או קרינה אינפרה אדומה, הידבקות במחלה בגלל חשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה, פגיעה באיברי השמיעה בעקבות אירועי רעש או חשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה.
  3. הוקנתה לשר הביטחון סמכות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לאשר מחלות שירות נוספות בצו בתוך 60 יום ממועד פרסום התיקון לחוק. מועד זה חלף זה מכבר, אולם עד כה טרם אושרו מחלות נוספות.
  4. אנשי קבע אשר הגישו תביעות עד למועד הכניסה לתוקף, דהיינו 27.4.2017 , תביעותיהם יידונו לפי החוק הקיים והתיקון לחוק לא יחול עליהם.
  5. התיקון לחוק לא יחול על מחלות/החמרת מחלות של אנשי קבע אשר התגלו לפני 1.1.2014 .
  6. קודם לתיקון לא הייתה בחוק הגדרה של "מחלה" או "חבלה", אלא נקבע כי חייל יוכר כנכה צה"ל אם נכותו אירעה בזמן שירותו הצבאי ועקב תנאי שירותו. "חבלה" מוגדרת בתיקון לחוק כדלהלן
    "נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים […] וכן הפרעות בתר חבלתיות ( PTSD )". "מחלה" מוגדרת כך: "כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה". ומה לגבי חיילים/ות בחובה שלקו לדוגמה בשברי מאמץ עקב פעילות פיזית מאומצת, לא באירוע ספציפי דווקא? שהרי אין זו מחלה, אבל התיקון דורש "אירוע מסוים". האם מספר "אירועים מסוימים" נכנסים לגדר הגדרה זו? ומה לגבי חיילים/ות הסובלים מפתולוגיה בעמוד השדרה עקב סחיבת ציוד כבד במהלך מסעות? שהרי אין זו מחלה?! ברי כי ההגדרות הנ"ל יזדקקו לפרשנות של בית המשפט.
  7. "חבלת שירות" של אנשי קבע הוגדרה על פי התיקון לחוק "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי". אין ספק כי אף הגדרה זו תידרש לפרשנות הערכאות המשפטיות. כך, למשל, איש קבע ששחק את ברכיו עקב אימונים פיזיים קשים, האם מצב זה נכנס לגדר "חבלה" אם לאו? דוגמה נוספת – חייל בשירות חובה בן 21 שלקה בנפשו לאחר שלחם באירוע צבאי סביר שיוכר כנכה צה"ל.
    אולם מה יעלה בגורלו של מפקדו בן ה 22- המשרת בקבע ולקה בנפשו עקב אותו אירוע צבאי, אולם לא לקה רק בתסמונת פוסט טראומטית, אלא גם במחלת נפש שנגרמה עקב החשיפה לאירוע הצבאי – האם מחלתו תוכר או רק התסמונת הפוסט טראומטית?
  8. הגדרת "מחלות שירות" בתיקון לחוק מובילה לתוצאות בלתי צודקות בעליל. כך, למשל, חייל חובה שחלה במחלת האפילפסיה משום שנמנעה ממנו שינה במשך 24 שעות עקב אירוע לוחמתי, סביר שיוכר כנכה צה"ל עקב הטריגר למחלה – חוסר שינה. ומה לגבי איש קבע שנלחם איתו, סבל מחסך שינה וחלה אף הוא באפילפסיה? הוא יישלח לביטוח לאומי.
  9. לעומת זאת, מאחר שהתיקון לחוק כרסם רבתי בזכאויות אנשי קבע שחלו במחלות בזמן שירותם ועקב תנאי שירותם, והפנה אותם לבקש הכרה כנפגעי עבודה בביטוח לאומי, נפתחה בפניהם הדרך להגשת תביעות נזיקין נגד המדינה, שעה שקודם לתיקון לחוק נמנעה מהם האפשרות לתבוע את המדינה בשל ייחוד העילה על פי חוק הנכים. בשל כך תוקן חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) התשי"ב 1952- , כך שלגבי אנשי קבע נקבע בתיקון לחוק כי המדינה אינה אחראית בנזיקין רק במקרה שאיש הקבע הוכר בגין מחלת שירות או חבלת שירות. דהיינו אנשי קבע זכאים להגיש תביעות נזיקין נגד המדינה באם מחלתם ו/או החמרת מחלתם נגרמה עקב רשלנות המדינה ו/או מי מגורמיה, ללא קשר לקביעת המוסד לביטוח לאומי האם להכיר בהם כנפגעי עבודה. לדוגמה, מקרה שבו איש קבע חלה בסוכרת עקב התעמרות מפקדו יקנה לו אפשרות להגיש תביעת נזיקין נגד המפקד והמדינה, וכך אף איש קבע שחלה במחלה נפשית עקב מתח וחרדה כתוצאה מיחסי אנוש קשים וכו'.
  10. על פי התיקון לחוק, איש קבע שיגיש בגין אותו אירוע תביעה למוסד לביטוח לאומי ובמקביל לאגף השיקום, או במקרה שתוגש תביעה למוסד לביטוח לאומי אך המוסד יסבור כי החייל עשוי להיות מוכר כנכה צה"ל, המוסד לביטוח לאומי לא יבחן את התביעה, אלא ימתין עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין התגמולים, לרבות לתוצאות ערעור אם הוגש. וממה החייל יתפרנס בינתיים? שהרי הליכי אגף השיקום בעניינו עד לקבלת החלטה עלולים להימשך שנים! עוד יש להביא בחשבון כי התיקון יגרום לעומס רב ביותר על הביטוח הלאומי, ויש להניח כי יזדקק לתקופת התארגנות ארוכה לקליטת התביעות, מה שעשוי לגרום לעיכוב רב בבירורן. יש לקחת בחשבון כי אנשי קבע מבוגרים עשויים לצאת נשכרים לו יוכרו כנפגעי עבודה, אולם מה על אנשי הקבע הצעירים המשתכרים שכר נמוך?

לסיכום, מדובר במהפכה של ממש, בייחוד בכל הקשור בזכאויות אנשי קבע/שוטרים/סוהרים וכו' להיות מוכרים כנכי צה"ל.

כשהתגייסו לשרת את מדינת ישראל סברו כי אם יחלו עקב תנאי שירותם יהיו זכאים לקבל הכרה ותמיכה מאגף השיקום כנכי צה"ל. אולם עתה, לנוכח השינויים המהותיים בחוק, הם ימצאו את עצמם
מול המוסד לביטוח לאומי, במקרה הטוב כנפגעי עבודה, ובמקרה הרע לא יוכרו אף על ידיו. התיקון לחוק, על הניואנסים הכלולים בו, מעורר בעייתיות רבה. במרוצת השנים מאז חקיקת חוק הנכים ניתנו
פסקי דין רבים בתחום נכי צה"ל, ובעקבות התיקון לחוק אין ספק כי בתי המשפט יידרשו רבות בשנים הקרובות לדון בו ולפרשו.

עו"ד ענת גינזבורג היא יו"ר ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת
עורכי הדין.

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

מאמרים נוספים

ענת גינזבורג, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשרים ידאג לכם לפיצוי הטוב ביותר!

להערכת סיכוי ושווי תביעתך ללא התחייבות, חייג עכשיו או מלא את הפרטים הבאים ונחזור אליך

דילוג לתוכן