• ראשי
  • /
  • רשלנות רפואית בניתוח – שאלות ותשובות

רשלנות רפואית בניתוח – שאלות ותשובות

שאלות ותשובות בנושא תביעות עקב רשלנות רפואית בלידה / עו"ד ענת גינזבורג
רשלנות רפואית בניתוח

שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית במהלך ניתוחים /עו"ד ענת גינזבורג 

ש. תביעות רבות מוגשות לבתי המשפט עקב רשלנות בניתוחים שעברו  נפגעים בבתי חולים ומוסדות רפואיים.   באיזה תחומים מוגשות תביעות אלה? 

ת.  מדובר בתביעות שעניינן  רשלנות בניתוחים / פרוצדורות פולשניות, של בתי חולים, מוסדות רפואיים , סגל רפואי, קופות חולים וכיו"ב  אשר גרמו לנכויות קשות. 
התחומים הם רבים, בין היתר:  
אורטופדיה: "DROP FOOT" – צניחת רגל /שיתוק עקב פגיעה עצבית בניתוח עמו"ש מותני, פגיעה במפרק הברך במהלך ניתוח, פגיעה עיצבית במהלך ניתוח כתף וכיו"ב.
פלסטיקה: ניתוחי שד (הקטנה, הגדלה), שגרמו, בין היתר, לשד מעוות, צלקות קלואדיות ורגישות, שדיים לא סמטריות וכיו"ב. ניתוחי אף שהותירו פתולוגיה באף וכיו"ב. 
ניתוחי ראש: שגרמו לשיתוק /פציאליס בפנים  וכיו"ב. 
ניתוחי קיצור קיבה – ניתוחים בריאטריים – שלא אובחן בהם ניקוב של המעי שגרם לדלף וסיכון חיי המטופל. 
שריפה וכוויות בעת בצוע ניתוח/ביופסיה כתוצאה מהתלקחות אדי אלכוהול בעת  החיתוך בעת הדיאתרמיה 

ש. מהן עילות התביעה במקרה של רשלנות בניתוח: 

ת. העילות רבות ומגוונות. למשל : 

  • חוסר מיומנות ו/או חוסר זהירות של הצוות הרפואי במהלך ניתוח שגרם לנזק ( רופאים, אחיות , צוות סיעודי וכיו"ב) 
  • חוסר מיומנות של המרדים
  • אי ביצוע טיפול נדרש במהלך הניתוח/הבדיקה
  • שיהוי בביצוע הניתוח 
  • הותרת ציוד רפואי בגופו של החולה 
  • חוסר מיומנות ו/או התייחסות של הצוות הרפואי 
  • חוסר התייחסות לתלונות החולה 

 

ש. מה בודק ביהמ"ש במקרים אלה? כיצד הוא מחליט האם הנזק שנגרם לחולה נגרם עקב רשלנות? 

ת. ביהמ"ש יבחנו, בין היתר, במקרים אלה האם הרופא נהג כרופא סביר, האם היה מעורה בספרות הרפואית העדכנית, האם בחר באופציה טיפולית סבירה וכו'.  לדוגמא : טפלתי במקרים רבים של נתוחים בריאטריים שנגרמו רע, שעה שהחולה התלונן על כאבי בטן קשים לאחר בצוע הפרוצדורה של קיצור הקיבה, אולם האיחור באיבחון שהניתוח גרם לנקב ודלף בקיבה  גרם לנזקים כבדים לחולה. כמו כן טיפלתי במקרים רבים של רגל צנוחה עקב נתוח עמו"ש שגרם לפגיעה עצבית, מקרים בהם התלקח החולה עקב עפרון הדיאתרמיה שהניצוצות החשמליים שלו הדליקו את האלכוהול בסדינים עליהם שכב החולה במהלך ניתוח, מקרים בהם ניתוח שד גרם לעיוות של השד, הפטמה הונחה לא במקום האנטומי וכיו"ב. טפלתי  במקרים בהם הושאר בבטנו של החולה חפץ זר כגון מטלית נתוחית וכו', אשר גרמה להצטברות מוגלה סביבה ולנזק בלתי הפיך לרבות בעיות מעיים קשות והתפתחות תסמונת מעי רגיז. 

ש. לפי חוק זכויות החולה על החולה להסכים לניתוח. כיצד בוחנים האם הסכים בכלל לנתוח? 

ת.  בכל תיק של רשלנות רפואית חייבים לבחון את סוגיית הסכמתו של החולה לניתוח, "הסכמה מדעת", לפי חוק זכויות החולה. האם הוסברו לחולה הסיכונים הצפונים בניתוח, האם הוסברו לו האופציות הקיימות וכיו"ב. האם חתם על טופס הסכמה לניתוח. האם הוא דובר את שפתו של הרופא שהיה אמור להסביר לו את הסיכונים בניתוח ו/או היה מסוגל לקרוא את טופס ההסכמה מדעת. היו לי לא מעט מקרים בהם החולה כלל לא היה דובר את שפתו של המנתח, ולא היה שום סיכוי שהוא  הבין מה הפרוצדורה שהוא עומד לעבור. למשל חולה מהמגזר הערבי שהוחתם על טופס בעברית ע"י מנתח שאינו דובר ערבית והטופס הינו  בעברית. 

ש. מדובר בתביעות לא פשוטות. מה ההליך הנדרש בתביעות אלו? 

ת. תחום זה של תביעות רשלנות רפואית מחייב יצוג ע"י עו"ד  המייצג בתביעות  רשלנות רפואית. ראשית  עו"ד יגבה מהניזוק /משפחתו אנמנזה – דהיינו את כל הפרטים הידועים להם לגבי המקרה. בשלב זה הוא מוחתם  ע"י חו"ד על טופס ויתור על סודיות רפואית , כך שניתן יהיה לאסוף את כל החומר הרפואי הקשור אליו, לא רק את גליון האישפוז בביה"ח, אלא גם חומר קודם בקופ"ח לפני ואחרי הניתוח. עו"ד מעביר את המסמכים הרפואיים למומחה רפואי  בתחום הרלבנטי על מנת שיבדוק האם מדובר ברשלנות רפואית. במידה ולדעתו מדובר ברשלנות רפואית, המומחה הרפואי יכין חוות דעת מומחה וכמו כן יתייחס לדרגת הנכות שנותרה. יש מקרים בהם יש צורך בחוות דעת רפואיות נוספות מעבר לחוו"ד המומחה הרפואי שקובע את הקשר הסיבתי בין הנכות לבין הניתוח. למשל- אם כתוצאה מניתוח בריאטרי בו ארעה רשלנות רפואית , נגרמה גם נכות נפשית וכיו"ב. 

ש. מהו הפיצוי  הנדרש בתביעות אלו ? מהם ראשי הנזק הנתבעים בתביעות אלה? 

ת: ראשי הנזק  הם בעיקרם: 
כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים (בהתאם למקרה הספציפי) 
אובדן כושר השתכרות ו/או פגיעה בהשתכרות 
עזרת צד ג' , עזרת מיטיבים. 
אביזרים וציוד רפואי
ניידות, רכב נכים מיוחד 
פגיעה באוטונומיה (עקב אי מתן הסכמה מדעת)
פגיעה בסיכויי החלמה 
ש. מהי תקופת ההתיישנות בתביעות אלו? 
ת. לבגירים מעל  גיל 18 – 7 שנים. לילדים/נוער – 7 שנים מגיל 18, דהיינו עד גיל 25. 

ש. האם בתיקים אלו בד"ר מגיעים לפסקי דין או שהם מסתיימים בהליכי גישור? 

ת. חלק גדול מאד מתביעות אלו מסתיים בגישור לאחר הגשת כתב תביעה.  במקרים רבים הצדיים אינם מעוניינים לקחת את הסיכון בקבלה מלאה של כל רכיבי התביעה או בדחיית התביעה. ולכן גם התובע וגם הנתבע לא מעוניינים להסתכן בפס"ד ומעדיפים לסלק את התביעה בפשרה המקובלת על הצדדים לאחר שהתביעה הוגשה והניזוק נבדק ע"י מומחים רפואיים מטעם חברת הביטוח ( במידה והוא בחיים). 

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

מאמרים נוספים

ענת גינזבורג, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשרים ידאג לכם לפיצוי הטוב ביותר!

להערכת סיכוי ושווי תביעתך ללא התחייבות, חייג עכשיו או מלא את הפרטים הבאים ונחזור אליך

דילוג לתוכן