דין חייל שנפצע בחופשה לעומת פציעה בפעילות קרבית

האם יש לקבל את הגישה לפיה דינו של חייל שנפצע בחופשה יהיה אחר מדינו של חייל שנפצע בפעילות קרבית?

לא ניתן לקבל מצב בו הורים שולחים את ילדיהם לצבא בריאים, ולאחר שחלו או נפצעו משרד הביטחון ישליכם כחפץ שאין בו שימוש, בבחינת "הכושי עשה את שלו".
 

עו"ד ענת גינזבורג

הוועדה ממלכתית שבראשה השופט אורי גורן, מונתה לדון בשאלות עקרוניות המעוררות ויכוח ושיח ציבורי, בנושא בו הפגינו בעבר נכי צה"ל רבים

: האם יש ליצור קטגוריות שונות לעניין זכויות והטבות של חיילים, כך שדינו של חייל שנפצע בחופשה יהא שונה מזה של חייל שנפצע בפעילות קרבית. בנוסף, יצטרך השופט גורן להחליט , האם למשל יש לאפשר מצב בו חיילים שלקו במחלות כרוניות תוך כדי או עקב תנאי שירותם הצבאי, לא יוכרו כנכי צה"ל.

משרד הביטחון פועל מזה תקופה ארוכה להוציא מבין שורות נכי צה"ל חיילים שנפצעו במהלך חופשת סוף שבוע, חיילים שלקו במחלות במהלך שירותם וכו

'. יש לקוות כי הוועדה הממלכתית תשים קץ למגמה השיטתית של קיצוצים בזכויות ובהטבות הניתנות נכי צה"ל ולחיילים הזכאים לחסות כיום בצל חוק הנכים ( תגמולים ושיקום ).

כמי שמטפלת שנים רבות בנכי צה"ל, בתחילה כסגנית פרקליטת מחוז ת"א

(אזרחית), שעה שייצגתי את אגף השיקום במשרד הביטחון בתביעות שהוגשו ע"י נכי צה"ל , ולאחר שהקמתי משרד עצמאי ומייצגת מזה שנים את נכי צה"ל ומשפחותיהם – הנני קוראת לגופים המופקדים על הנושא, לרבות הוועדה הממלכתית, שלא להבדיל בין דם לדם, לא לפגוע בזכויות החיילים, ולא ליצור שני מעמדות, מה שיגרום לכשל ערכי ומוסרי.

חייל קרבי היוצא לחופשת שישי שבת, מגיע לביתו כשהוא מותש ועייף. חיילים אלו נקלעים לא אחת לתאונות דרכים, שעה שהם נרדמים על ההגה עקב עייפותם הרבה, יושבים במכונית שהנהג בה נרדם על ההגה שלא באשמתם, או שהיו מעורבים בתאונות שונות,

(לאו דווקא בתאונות דרכים), עקב חוסר ריכוז כתוצאה מתשישותם. 

כיום קובע החוק

, כי חיילים אלה יוכרו כנכי צה"ל אך ורק במידה שיצאו לחופשה שאושרה ע"י מפקדם, ובתנאי שדרגת נכותם היא 20% ומעלה נכות קבועה. יש לזכור, כי מרבית חיילי צה"ל המשרתים שירות סדיר אינם מבוטחים בביטוחים פרטיים לסוגיהם, וזאת בניגוד לאזרחים רבים שסיימו את שירותם הצבאי. במצב כזה, חייל סדיר ששהה בחופשת סוף שבוע ונפצע פציעה רצינית בתאונה, יוותר ללא גב כלכלי וללא סיוע, אם חלילה החוק יתוקן. 

הפרדה מלאכותית בין דם לדם

לו הגיוס לצה"ל היה גיוס וולונטרי, ניתן היה אולי לקבל בדוחק את טענות המקטרגים על זכויות חיילים להיות מוכרים כנכי צה"ל. אולם כל עוד הגיוס לצה"ל הינו גיוס חובה, אין להפלות בין חיילים אלה לבין חיילים שנפגעו בעת פעילות קרבית. האם ניתן לקבל מצב בו לוחם בגבעתי

, שיצא לחופשת סוף שבוע לאחר פעילות קרבית או אימון מפרך, רץ להיפגש עם חברתו אותה לא ראה מזה שבועות ובדרך התהפך עם הרכב עקב עייפותו – יטופל ע"י המוסד לביטוח לאומי ולא ע"י משרד הביטחון?! לא ניתן לקבל בשום אופן מצב לפיו לו היה הלוחם נפצע בתאונת דרכים בעת האימון, מספר שעות קודם שיצא לביתו , היה זכאי להיות נכה צה"ל, אבל לאחר מספר שעות כשנפצע בבית הוא כבר הופך לנכה של ביטוח לאומי!! 

המצדדים ב"הפרדת המעמדות" , טוענים, בין היתר, כי אין כל סיבה להכיר כנכי צה"ל בחיילים שנפצעו בתאונת דרכים עקב שכרות או שימוש בסמים בחופשת סופי שבוע

. אולם חיילים אלה אינם זוכים ממילא להכרה כנכי צה"ל , היות והחוק מחריג חייל שהתנהגות "רעה וחמורה" מצידו גרמה לנכותו. כך שממילא כבר היום, חיילים מסוממים או שיכורים, שנפצעו במהלך חופשת סוף שבוע, אינם מוכרים כנכי צה"ל.

כל זמן שהחייל נמצא בשירות סדיר ומשרת בצבא העם, אין לקבל ניסיון לקצץ בזכויות ובהטבות המגיעות לו, תוך ניסיון נואל ואווילי ליצירת הפרדה מלאכותית בין דם לדם. האם דמו של לוחם שנפצע בעת פעילות קרבית סמוק יותר מדמו של אותו לוחם שנפצע קשות בתאונת דרכים בחופשה אליה יצא מפעילות הקרבית עקב עייפותו הרבה?

אם החוק יתקבל, המשמעות היא שחיילים אלו יצאו לאזרחות כאזרחים סוג ד', חולים ופצועים שיפלו מעמסה לאורך ימים על גופי הרווחה ומשרדי הממשלה השונים כבר בגיל 21 או 22. במקום שאגף השיקום במשרד הביטחון, הגוף האמור להיות מופקד על שיקומם ורווחתם

, ידאג להם, אותו גוף מנסה להתנער מהם ולהקיאם משורותיו.

אין גם לקבל את הטענה לפיה יש לשנות את המצב הנהוג ולא להכיר בחיילים שלקו במחלות כרוניות תוך כדי או עקב תנאי שירותם

, כנכי צה"ל. המצב הנהוג כיום הוא כי חייל יוכר כנכה צה"ל במידה שמחלתו פרצה עקב תנאי שירותו. כך לדוגמא מוכרים כנכי צה"ל חיילים בשירות סדיר אשר לקו בסוכרת נעורים כתוצאה מדחק ומתח נפשי; חיילים שלקו בפסוריאזיס עקב חשיפה לשמש במסגרת תנאי שירותם; חיילים אשר לקו במחלות נפשיות ו/או הפרעות נפשיות שונות עקב המתח הכרוך בתנאי שירותם, ועוד. ההכרה בחיילים אלה כנכי צה"ל אינה ניתנת כלל כדבר שבשגרה. במקרים רבים משרד הביטחון אינו מכיר במחלות שלהם ככאלה שנגרמו עקב תנאי השירות הצבאי, ועל החייל ומשפחתו לנהל דיונים משפטיים ממושכים על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי בין המחלה לבין תנאי השירות.

לא יעלה על הדעת כי חייל שלקה בסוכרת נעורים כתוצאה מהשתתפות בקרב לא יוכר כנכה צה"ל

! לא ייתכן שחייל שלקה בהתקף פסיכוטי עקב חשיפה לטראומה קשה, יישלח כלאחר יד למוסד לביטוח לאומי. כלום נשלח את בנינו ובנותינו , המשרתים נאמנה את הציבור, לעמוד כעניים בפתחו של המוסד לביטוח לאומי?!

לא ניתן לקבל מצב בו הורים שולחים את ילדיהם לצבא בריאים, ולאחר שחלו או נפצעו משרד הביטחון

ישליכם כחפץ שאין בו שימוש, בבחינת "הכושי עשה את שלו". יש לקוות כי הוועדה הממלכתית, האמורה להתחיל את פעילותה בימים אלה, תדע לשמור על זכויות החיילים והחיילות ולא רק שלא תפגע בזכויות ובהטבות המגיעים להם כיום, אלא תפעל להרחבת ההכרה בהם , למען שיקומם וכדי שיוכלו לצאת לאזרחות בראש מורם.