• ראשי
  • /
  • נכי צה"ל בראי הפסיקה / התפתחות ההלכה הפסוקה

נכי צה"ל בראי הפסיקה / התפתחות ההלכה הפסוקה

תחום העיסוק בנכי צה"ל הינו נישת התמחות ייחודית , שאינה נלמדת בפקולטות /מכללות למשפטים. חלק ניכר מהעוסקים בה הם כחתומה מטה  –  פרקליטים שעבדו בפרקליטויות האזרחיות, יצגו את אגף השיקום נגד נכי צה"ל, וחצו את המתרס לצד השני, דהיינו ייצוג נכי צה"ל בתביעות להכרתם כנכי צה"ל מול אגף השיקום, ועדות רפואיות וכיו"ב.

מצאתי לנכון לכתוב שורות אלה  עקב התפתחויות שחלו בפסיקת הערכאות המשפטיות הרלבנטיות לענייננו, קרי ועדות הערעורים הדנות בערעורי נכי צה"ל מכח חוק הנכים ( תגמולים ושיקום ) התשי"ט – 1959, ( להלן – " חוק הנכים " ) ובתי המשפט המחוזיים הדנים בערעורים על החלטות הועדות הנ"ל.

עקב מורכבות ורוחב היריעה, אסקור להלן תמצית מההלכות הפסוקות מהעת האחרונה, בעניינם של חיילים שיוצגו ע"י משרדנו. 

השאלה המרכזית העולה בתביעות נכי צה"ל הינה שאלת הקשר הסיבתי, דהיינו האם קיים קשר סיבתי בין המחלה ו/או הנכות לבין תנאי שירותו של החייל, בין אם מדובר בקשר סיבתי של גרימה ובין אם מדובר במחלה קודמת שהחמירה עקב תנאי שירותו של החייל. מדובר בתביעות המערבות שאלות מורכבות של רפואה ומשפט. 

חיילים/ות רבים מתגייסים לצה"ל כשהם בריאים לחלוטין, בפרופיל 97, ומסיימים את שירותם כשהם סובלים מנכות, בין היתר עקב תאונות אימונים, פציעות מלחמתיות, תאונות דרכים, מיקרוטראומות, התעללות פיזית ו/או נפשית, סטרס ו/או תנאי מתח קשים, אי מתן טפול רפואי במועד , איחור באיבחון של מחלות שונות וכיו"ב.

יש לזכור כי מדובר בחיילים צעירים, שבדרך כלל מתגייסים בריאים לחלוטין לשירות סדיר, והמחלה/הנכות באה עליהם ועל משפחתם הקרובה בחטף ובהפתעה גמורה. חלק הארי של החיילים ומשפחותיהם אינו יודע כיצד להתמודד עם הצרה שנפלה עליהם, וההתמודדות הלא פשוטה מול אגף השיקום בדרך להכרתם כנכי צה"ל אינה מקלה עליהם את המלאכה.

שעה שאגף השיקום דוחה את תביעתו של החייל להכיר בנכותו ככזו שנגרמה עקב תנאי שירותו, עומדת לחייל הזכות להגיש ערעור לועדת הערעורים לפי חוק הנכים ( תגמולים ושיקום ) ואזי הועדה נדרשת לדון בשאלה האם הנכות נגרמה עקב תנאי שירותו של החייל, או שמא קיים קשר אקראי בלבד בין פריצתה לבין תנאי שירותו של החייל והיא היתה פורצת בלאו הכי, ללא כל קשר לתנאי שירותו הצבאי. בחלק הארי של הערעורים תומך החייל את ערעורו בחוות דעת מומחה מטעמו, אגף השיקום מגיב מצידו בחוות דעת מומחה שכנגד, והמומחים נחקרים עפ"ר על חוות דעתם.

ההלכה הפסוקה קובעת מימים ימימה כי על החייל התובע הכרה כנכה צה"ל להוכיח קשר בעוצמה גבוהה דיו אשר יוביל למסקנה כי האירוע ו/או שרשרת האירועים שעבר החייל בעת שירותו הצבאי הם שהביאו לפריצת המחלה.

בעת האחרונה אנו עדים כאמור לפריצת דרך של ממש בפסקי הדין של ועדות הערעורים ובתי המשפט המחוזיים, שעה שתסמונות ו/או מחלות שונות שעד כה לא הוכרו כמחלות הקשורות לשירותו הצבאי הוכרו ככאלו שנגרמו עקב תנאי השירות.

כך החליטה ועדת הערעורים  בת"א ( בראשות כב' הש' עינת רביד ) לקבל את ערעורו של קצין שיוצג ע"י משרדי, אשר הגיש תביעה לאגף השיקום להכיר בו כנכה צה"ל עקב תסמונת העייפות הכרונית,  ( או שפעת היאפים בעגה העממית ) ,בה לקה עקב תנאי שירותו ( וע' 418/05 , החלטה מיום 12.8.08 ). מחלה זו כשמה כן היא  –  החולים בה סובלים מתשישות רבה , עייפות, קושי רב בתיפקוד וכו'. הערעור הוגש על החלטת קצין התגמולים שסירב להכיר במחלה ככזו שנגרמה עקב תנאי שירותו של הקצין, ששירת ביחידה שעסקה במתן שירותי מיחשוב למעברים לאוכלוסיה הפלשתינית לתוך ישראל, והיו כרוכים בתנאי מתח קשים.

ועדת הערעורים קבלה את הערעור, שנתמך בחוות דעת מומחה רפואי מטעם המערער, וקבעה כי תנאי שירותו המיוחדים לעיל, לרבות שילוב של מחלת חום בה חלה בעקבות חבריו ליחידה עם העובדה שמדובר בשירות קצר, מביאה למסקנה בדבר קיום קשר סיבתי קונקרטי בין תנאי שירותו של החייל לבין מחלתו. הערעור התקבל ונקבע קשר סיבתי של גרימה בין המחלה לבין תנאי השירות.

פסק דין תקדימי נוסף ניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א ( ע"א ( ת"א ) 1221/05 פסק דין מיום 7.9.08  הרכב כב' הש' לבהר שרון, ד"ר קובי ורדי, ישעיהו שנלר ) בערעור שעסק במחלת המעי הרגיז, מחלה הגורמת לסבל רב לחולים בה, לרבות תופעות שונות במערכת העיכול. תביעתו של החייל שיוצג ע"י משרדי נדחתה ע"י קצין התגמולים ועל כך הוגש ערעור לועדת הערעורים שדחתה את הערעור, ומכאן הערעור שהגשנו לביהמ"ש המחוזי. ביהמ"ש המחוזי קבל את הערעור וקבע לראשונה קשר סיבתי של גרימה בין תסמונת המעי הרגיז לבין תנאי השירות הצבאי , תוך שקבל את חוות דעת המומחה מטעם המערער ודחה את חוות דעת המומחה מטעם קצין התגמולים. ביהמ"ש המחוזי קבל את עמדתנו לפיה מדובר במחלה ולא בתסמונת, וכי תנאי שירותו של המערער שהיו כרוכים במתח ולחץ הם שגרמו למחלה. כן הבהיר כב' ביהמ"ש המחוזי , בגדר מסר לאגף השיקום כי – "  מחובתה של המדינה למלא תפקידה כצד המעוניין בצדק ולא ליתן פירושים דווקניים לחוק ולנוהג "…

פסק דין תקדימי נוסף ניתן ע"י ועדת הערעורים בחיפה , בראשות כב' הש' זאיד פאלח , לעניין מום התפתחותי /מולד בעמו"ש המותני. ( וע 150/04, החלטה מיום 26.6.08  ). במקרה זה נידון עניינו של חייל שהתגייס לצה"ל בפרופיל 97 , נשר מקורס טיס וצורף לטירונות צנחנים שהחלה כחודש וחצי קודם לכן. הוא נדרש לסרגל מאמצים זהה לזה של שאר הטירונים, וכתוצאה מכך החל תוך זמן קצר לסבול ממגבלות וכאבים עזים בגב התחתון. בהמשך אובחן כסובל ממום התפתחותי בגב ( ספונדילוליזיס ). תביעתו של החייל להכרה בו כנכה צה"ל נדחתה, תוך שקצין התגמולים טוען כי הנכות אינה קשורה לתנאי שירותו. לפיכך הגשנו ערעור לועדת הערעורים בחיפה. הערעור התקבל, תוך שכב' הועדה קבלה את טענותינו וקבעה כי החייל התגייס לצה"ל א-סימפטומטי לחלוטין, כשתיקו הרפואי חף מרישומים רפואיים לעניין עמוד השידרה, ותנאי שירותו הם שעוררו את מצבו הרפואי המולד הרדום והחמירו אותו בשיעור מלא, כך שנכותו הוכרה במלואה ע"ח תנאי שירותו.

בתי המשפט נתנו דעתם, בין היתר, בהלכות שאוזכרו לעיל,  לספרות המקצועית הרפואית העדכנית, ניתחו את המאמרים האחרונים וספרי הלימוד, התייחסו ספציפית לתנאי השירות של החייל, והחילו על הנ"ל את החזקות המשפטיות הרלבנטיות. ההלכות המשפטיות הנ"ל , במצורף להלכות נוספות מהעת האחרונה, מהוות התפתחות של ממש בפסיקה לעניין נכי צה"ל,  בגדר גישה דינמית ומתקדמת של הערכאות המשפטיות ויש לברך על כך. עם זאת, יש לציין כי אין מקרהו של חייל אחד זהה לעניינו של חייל אחר, ובתי המשפט ימשיכו להידרש ולבדוק ספציפית את תנאי שירותם הצבאי של החיילים התובעים הכרה בנכותם, שכן הכרה במחלות כאלה ואחרות עדיין אינה מקימה את הקשר הסיבתי העובדתי אותו על החייל להוכיח בכל מקרה לגופו.

ונקנח בפסק דין חדשני נוסף שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א, מפי כב' הש' ש. שוחט ( ע"א 3017/07 , פסק דין מיום 23.6.08 ), בעניינו של חייל שנקבעו לו ע"י הועדה הרפואית העליונה של אגף השיקום נכות זמנית בלבד ולא נכות צמיתה, הואיל וסרב לעבור ניתוח בקרסולו, שעה שניתוח דומה שעבר בקרסול הנגדי נכשל…  החייל " נענש " הלכה למעשה ע"י הועדה הרפואית העליונה בכך שזו סירבה לקבוע את דרגת נכותו לצמיתות, מה שפגע בזכויותיו ובהטבות המגיעות לו מכח חוק הנכים. הערעור התקבל, ביהמ"ש המחוזי קיבל את עמדתנו וקבע כי הועדות הרפואיות מכח חוק הנכים אינן יכולות לקבוע נכות כזמנית או להפוך נכות קבועה לזמנית משום סירובו של הנכה לבצע טיפול רפואי שהומלץ על ידה . סוף דבר – הנכות בקרסול הוכרה כנכות קבועה… 

ענת גינזבורג, עו"ד,

החתומה מטה הינה סגנית בכירה לפרקליטת מחוז ת"א (אזרחית) לשעבר, בעלת משרד פרטי המתמחה בנכי צה"ל ונזיקין.

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

מאמרים נוספים

ענת גינזבורג, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשרים ידאג לכם לפיצוי הטוב ביותר!

להערכת סיכוי ושווי תביעתך ללא התחייבות, חייג עכשיו או מלא את הפרטים הבאים ונחזור אליך

דילוג לתוכן