איחור באבחון – המדריך המלא

אנחנו שומעים פעמים רבות על כך שחולה נפטר או נגרמה לו נכות קשה היות ולא איבחנו בחדר מיון שהוא סובל מאוטם מוחי, והוא פונה ומגיש תביעה עקב רשלנות רפואית. על מה מדובר? מהי הרשלנות?

על פי נתונים שפורסמו לאחרונה מכנס הרישום הבינלאומי לשבץ,  כ-15 אלף ישראלים נפגעים מדי שנה מארועים מוחיים. זו מחלה המוגדרת כגורם נכות מוביל ממדרגה ראשונה  אצל מבוגרים.
לחולה הסובל מאוטם מוחי קיים "חלון הזדמנויות" של מספר שעות בודדות בהן ניתן לטפל באוטם המוחי, בטרם יווצר מצב בלתי הפיך. מדובר בחסימת כלי דם מוחי המונע העברת חמצן לאותו אזור במח שמוזן ע"י כלי הדם. במידה והחולה מקבל טיפול מהיר בחדר המיון בביה"ח, כדוגמת המסת הקריש ע"י טיפול ממיס קריש  – TPA, או צינטור לשליפת קריש הדם החוסם ניתן במקרים רבים לנטרל את השפעת קריש הדם. ההגדרה היא: "זמן אבוד הוא מח אבוד". 

מתי אפשר להצביע על רשלנות? 

קיימים מקרים לא מועטים בהם החולה מגיע לרופא המשפחה בתלונות על  כאב ראש עז, טשטוש בראיה, סחרחורות,  חולשת צד , אולם הרופא אינו מעלה אבחנה מבדלת של אוטם מוחי, ואינו מפנה אותו לחדר המיון.
במקרים אחרים, ממתין החולה בחדר המיון זמן רב, בדיקת CT  ראש מבוצעת באיחור רב,  או שפענוח בדיקת ה-CT  שגוי, מה שגורם לכך שלחולה נגרם נזק בלתי הפיך.
חלון ההזדמנויות בטיפול באוטם מוחי, אוטם שריר הלב הינו קצר מאד, מספר שעות, ובמידה והחולה אינו מאובחן, ואינו מטופל בהתאם, יגרם לו נזק חמור ובלתי הפיך, לרבות מוות.

נגד מי מוגשות התביעות במקרים האלה? 

תביעות רבות מוגשות למשל נגד קופ"ח, במקרים בהם חולים/ות הגיעו קופ"ח בתלונות על חולשה, סחרחורות, טשטוש בראיה, כאב ראש עז, אולם לא זכו להתייחסות ו/או לא נשלחו לחדר המיון, מה שגרם לכך שכשכבר אובחן אוטם מוחי- זה היה כבר מאוחר מדי ונגרם נזק בלתי הפיך.
הגשנו לא מעט תביעות נגד בתי חולים,  במקרים של חולים שהגיעו  לחדר מיון  בתלונות על חולשה, סחרחורות, טשטוש בראיה, כאב ראש עז, אולם לא זכו להתייחסות נאותה, לא בוצעו בדיקות דימות דוגמת CT  על מנת לאבחן אוטם, או שבוצעו אולם הפיענוח היה שגוי, וכתוצאה מכך לא ניתן טיפול מתאים ( דוגמת TPA ) אותו יש לתת תוך טווח מוגבל ביותר של שעות מאז תחילת האוטם.

ומה לגבי תביעות רשלנות לגבי איחור באיבחון של התקף לב? אוטם לבבי? 

מדובר בתביעות רשלנות רפואית שעניינן איחור באיבחון של להתקף לב למרות סימפטומים עליהם דיווח החולה לרופא, דוגמת כאבי חזה, לחץ בחזה, כאבים בצוואר, בלסת, ביד, קשיי נשימה וכיו"ב. אולם לא  אובחן כי הם סובלים מאוטם שריר הלב, מה שגרם לנזק קשה ובלתי הפיך ואף למוות. אגב,  אין חובה כי החולה יסבול מכל הסימפטומים הנ"ל ביחד.
אנו עדים למקרים רבים כאלה דווקא אצל נשים, משום שאצל אישה שסובלת מלחץ בחזה ההתייחסות תהיה שונה מגבר, ולעיתים יסבור הרופא כי מדובר במצב הורמונלי על רקע מחזור וכיו"ב.

נגד מי מוגשות התביעות במקרים אלה? מהי העילה? 

התביעות מוגשות נגד הרופא המטפל, במידה והחולה פנה ולא קבל טיפול ו/או לא הופנה לטיפול,  נגד חדר המיון במידה והחולה הגיע ולא קבל טיפול דחוף כמתחייב במקרים כאלה, נגד מדא במידה ונדרש טיפול ניידת נט"ן אולם  או שהגיעה באיחור או שהגיע אמבולנס רגיל שלא היה מסוגל לטפל בחולה.
ביהמ"ש יבחנו, בין היתר, במקרים אלה האם הרופא / ביה"ח נהג כרופא סביר, האם היה מעורה בספרות הרפואית העדכנית, האם בחר באופציה טיפולית סבירה וכו'.

יש עוד דוגמאות לגבי תביעות רשלנות רפואית עקב איחור באיבחון?

תביעות לא מעטות מוגשות עקב איחור באיבחון של סרטן העור, מלנומה  Malignant Melanoma אשר גרם לנזק בלתי הפיך, לרבות מוות עקב הגילוי המאוחר. כך למשל, במקרים בהם התלונן החולה על נקודת חן מדממת, או שנקודת חן גדלה, השתנתה, שינתה את ציבעה וכיו"ב אולם לא נשלח לבצע ביופסיה, או למשל מקרים בהם הנגע הוסר אולם לא נשלח לביופסיה וכיו"ב.

כיצד מתנהלת תביעת רשלנות רפואית עקב איחור באיבחון ?.

יש לתאם פגישת ייעוץ עם עו"ד  העוסק ברשלנות רפואית. עו"ד יאסוף את החומר הרפואי ולאחר מכן לפי תחום התביעה הוא יעביר את החומר הרפואי לבדיקת מומחה רפואי. אם מדובר באיחור באיבחון של אוטם מוחי, עו"ד יעביר את המסמכים הרפואיים למומחה רפואי בעל התמחות בנוירולוגיה, אם מדובר באוטם לבבי-  יעביר לקרדיולוג וכיו"ב,   על מנת שיבדוק האם מדובר ברשלנות רפואית. במידה ולדעתו מדובר ברשלנות רפואית, המומחה הרפואי יכין חוות דעת מומחה, אשר תתייחס לרשלנות הרפואית ולדרגת הנכות שנגרמה בגינה.

 מהם ראשי הנזק הנתבעים בתביעות אלו?

ראשי הנזק הנתבעים בתביעות אלה הם בעיקר:

• כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים (בהתאם למקרה הספציפי)
• פגיעה בסיכויי החלמה
• אובדן כושר השתכרות ו/או פגיעה בהשתכרות
• עזרת צד ג' ועזרת מיטיבים
• אביזרים וציוד רפואי