אפילפסיה

האם חייל שחווה התקף אפילפטי ראשון בשירות צבאי סדיר או בקבע ואובחן כחולה אפילפסיה, עשוי להיות מוכר כנכה צה"ל? מה נדרש להכרה זו? האם יש הבדל בין חייל בשירות חובה לחייל בשירות קבע? כל התשובות לשאלות אלו ועוד – במאמר הבא.

מהי אפילפסיה ומהם תסמיניה?

בטרם נעמוד על ההקשר שבין מחלת האפילפסיה לשירות צבאי, נגדיר תחילה מהי אפילפסיה ומהם תסמיניה; אפילפסיה (בעברית: כִּפְיוֹן) היא הפרעה נוירולוגית במערכת העצבים המרכזית של הגוף, המתבטאת בפרכוסים חוזרים ונשנים, ללא גורם חיצוני. פרכוסים אלו יכולים להיות תנועתיים, או לא תנועתיים. ההתקפים התנועתיים החמורים והקשים ביותר נקראים התקפי "טוני קלוני", אשר יכולים להביא למצב של איבוד הכרה. התקפים אלו מתחילים בנוקשות של הגוף ולאחריה רעידות חזקות של הגוף. במקרים מסויימים יכול להתקיים גם אובדן שליטה על סוגרי הגוף, נשיכת הלשון ואף יציאת קצף מהפה. ברוב הפעמים חולה האפילפסיה לא זוכר את שאירע לו שמהלך ההתקף, לרוב בעקבות איבוד ההכרה.

מי מוגדר כחולה אפילפסיה?

אדם מוגדר כחולה אפילפסיה, אם מתקיים אצלו אחד מהמצבים הבאים:

  • חווה 2 התקפי פרכוסים ללא גורם חיצוני – בהפרש של מעל 24 שעות בין הפרכוסים.
  • חווה שני התקפי פרכוסים שמקורם בגורם חיצוני.
  • לאחר התקף הפרכוס הראשון, הערכת EEG מצביעה על סיכון של יותר מ-60% להתקף שני.
  • לאחר התקף הפרכוס הראשון, מאובחן סינדרום אפילפטי.

תנאים להכרה באפילפסיה כנגרמת מהשירות הצבאי

בבואכם לקבל הכרה של הצבא בהתפרצות מחלת האפילפסיה במהלך או בעקבות שירותכם הצבאי, כמו בכל התביעות שמוגשות לקצין התגמולים במשהב"ט (משרד הבטחון), יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין המחלה לשירות עצמו ותנאיו. את ההקשר הנ"ל יש לגבות בראיות עובדתיות, רפואיות ומשפטיות שיתמכו בו. יש להוכיח שתנאי שירותכם כחיילים יכולים להוביל להתפרצות המחלה במהלך השירות (זאת על פי מחקרים וספרות רפואית).

גורמי שירות צבאי העלולים לגרום לאפילפסיה

אמנם הגורמים למחלת האפילפסיה אינם ידועים במלואם, אך ישנם מצבים שמוכרים ככאלה אשר יכולים להוביל להתפרצותה, במיוחד אצל מי שיש להם נטייה גנטית או מבנית למחלה.

אם כן, הגורמים העיקריים אשר יכולים להוביל להתפרצות מחלת האפילפסיה (בעיקר אצל מי שיש לו נטייה גנטית או מבנית), הם מצבים של דחק נפשי ומחסור בשעות שינה במהלך (או בעקבות) השירות הצבאי. כדי להוכיח את ההקשר שבין אלו למחלה, יש להראות שהחייל היה חשוף לתנאים הללו במהלך השירות ושאכן סבל מהתקף אפילפטי בסמוך או לאחר החשיפה.

גורם נוסף שיכול להיות מוכר כמוביל (או "מטרגר") לאפילפסיה, הוא חשיפה להבהובי אור, ובלבד שבמהלכם או בסמוך אליהם התרחש התקף אפילפטי כזה או אחר.

בעניין "ירקוני" ציין בית המשפט העליון כי "שאלת חסך השינה והשלכותיה לגבי התפרצות או החמרת מחלת האפילפסיה בזמן השירות הצבאי שבה ועולה מעת לעת בפני הערכאות השונות, ואולם יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו".

כאמור, יש לבחון כל מקרה לגופו. להבין את נסיבות השירות, משך הזמן, תחילת הסימפטומים וסוג האבחנה.

יש לציין כי במקרים רבים אגף השיקום דוחה תביעות להכרה בגין מחלת האפילפסיה. במצבים כאלה על החייל/ת להגיש ערעור לבית המשפט בשבתו כבית משפט לערעורים על החלטת אגף השיקום. בהליך כזהי יש לצרף חוות דעת לערעור של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי, במקרה הזה בתחום הנויורולוגי.

חיילי חובה מול חיילי קבע

כל הנאמר עד כה מתייחס לחיילים בשירות חובה. בכל הנוגע לחיילי קבע, החוק מתייחס בצורה מעט שונה: מאז אפריל 2017, על רקע חקיקת "חוק גורן". על חיילי קבע להוכיח שגורם המחלה נבע מחבלת שירות או מחלת שירות [מחלות אשר מנויות ברשימה סגורה ואפילפסיה לא ביניהן].

משכך, כל עוד לא הוכח אחרת, עליהם להגיש את התביעה לביטוח הלאומי ולבקש הכרה כנפגעי עבודה.

מהם אחוזי הנכות היכולים להקבע בגין מחלת האפילפסיה?

תדירות ההתקפים וחומרתם אחוזי נכות
ללא התקפים פרכוסיים במהלך שנתיים 1%
1-4 התקפים פרכוסיים במהלך שנתיים 10%
התקף אחד בממוצע בטווח של 3-4 חודשים 30%
התקף אחד בממוצע במהלך חודשיים 50%
התקף אחד בממוצע בחודש 80%
יותר מהתקף אחד בממוצע לחודש 100%

לסיכום

אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית מורכבת אשר עלולה להתפרץ במהלך השירות הצבאי. על מנת שחייל יוכר כנכה צה"ל עקב אפילפסיה, יש להוכיח שהמחלה נגרמה מתנאי השירות או הוחמרה בעקבותיו. התהליך דורש הצגת ראיות רפואיות ומשפטיות אשר יבססו את הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי להתפרצות או החמרת המחלה.

ייצוג משפטי מקצועי בתביעות אלו הינו חיוני, בעיקר בשל הקושי בהוכחת ההקשר הסיבתי והגורמים למחלה אשר דורשים ראיות מדעיות ומחקריות. בנוסף, החוק מבדיל בין חיילי חובה לחיילי קבע, מה שמוסיף מורכבות לתהליך התביעה.

למשרדנו יש ניסיון והצלחות בתביעות נגד משרד הביטחון, כולל מקרים של אפילפסיה שנגרמה כתוצאה מחסך בשינה או חבלת ראש במהלך השירות. אנו מציעים ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר על מנת להבטיח שהחיילים יקבלו את הזכויות המגיעות להם.

אם אתם או קרוביכם חוויתם התקף אפילפטי במהלך השירות הצבאי, פנו אלינו עוד היום וקבלו את כל המידע החיוני על זכויותיכם וכיצד עליכם לפעול על מנת שתוכרו כנכי צה"ל. עורכי הדין המומחים במשרדינו יוכלו לעזור לכם לנווט במורכבויות המשפטיות ולהגדיל את סיכוייכם להצלחה בתביעה.

להערכת סיכוי ושווי תביעתך ללא התחייבות נא מלא את הפרטים הבאים ונחזור אליך

או חייגו:

ענת גינזבורג, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשרים ידאג לכם לפיצוי הטוב ביותר!

להערכת סיכוי ושווי תביעתך ללא התחייבות, חייג עכשיו או מלא את הפרטים הבאים ונחזור אליך

דילוג לתוכן