רשלנות רפואית רופא משפחה

רשלנות רפואית הינה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה או מהפרקטיקה הנהוגה, כאשר סטייה זו גרמה נזק צמית למטופל. 

כיצד הדבר מתבטא כאשר אנו בוחנים רשלנות רפואית של רופא משפחה?

בפסק הדין תא (חי') 959/00‏ ‏ אבילפזוב סמירה נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית  נכתב ע"י  כב' השופטת גילאור כי למומחה בתחום מסוים של הרפואה יש הידע והיכולת לעמוד על קיומן של מחלות נדירות בתחום בו הוא מומחה, ולו הוא מקדיש שנים רבות של לימוד, מחקר וטיפול בחולים. רופא המשפחה, גם הוא מומחה בתחומו, שאינו תחום ספציפי, נדרש לידע כללי בנושאים שונים של הרפואה. בד"כ רופא המשפחה, רופא במרפאה, הוא הראשון לראות את החולה ולפניו אפשרויות אבחון רבות ביותר, בשונה מרופא מומחה אשר אליו מגיע החולה עקב חשד למחלה המצויה בתחום מומחיותו, לאחר שנעשה בירור ושנשללו מספר אבחנות".

ע"פ דו"ח של משרד הבריאות משנת 2015, כל רופא משפחה מטפל ב1,800 איש. ע"פ דו"ח של מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות משנת 2018  – קרוב למחצית מרופאי המשפחה בישראל הם מומחים כלליים, ללא מומחיות כלשהי ברפואה.

נתונים אלה מצביעים על העומס הגדול שיש בפני כל רופא משפחה, ועל העובדה כי לרבים מהם אין מומחיות ספציפית. לרופא משפחה בדר"כ יש מספר דקות מוגבל לראות כל מטופל ובתוך מסגרת הזמן הזאת עליו לקחת בחשבון גורמים רבים לרבות התלונות, גיל, רקע רפואי, מחלות במשפחה וכו'. נתונים אלה מדאיגים שכן בניגוד לרופא עם התמחות בתחום ספציפי, על רופא המשפחה להיות בקיא בתחומים רבים, להכיר את המטופל והרקע הרפואי שלו, לדעת לשלול אבחנות, להפנות לבדיקות המתאימות ולזהות מקרים מסכני חיים. מצב שבו לרופאי משפחה  מאות רבות של מטופלים ואילו חלקם הם רופאים "כלליים" בלבד עלול להוביל למצבים של טיפול לא מתאים ואף רשלני ובהתאמה לנזקים קשים ובלתי הפיכים.

לרופא המשפחה אחריות רבה. הוא נדרש להבנה בתחומים רחבים של מחלות שונות והוא הראשון בשרשרת הרופאים. בדר"כ האבחון נעשה בדרך השלילה. הוא יכול לשלוח את המטופל לבדיקות שונות, לרופאים עם התמחות ספציפית ובמקרים חריגים לביה"ח כאשר יש חשש באותו הרגע. על הרופא לזהות מתי מדובר במחלה "פשוטה" אשר תחלוף מעצמה בתוך מספר ימים או שמא חשש למחלה קשה יותר. לרופא יש סל רחב של אפשרויות טיפוליות בהם יכול להשתמש. כמובן שמתקיים איזון ועל הרופא לדעת מתי ולאיזה בדיקה יש להפנות את המטופל, בהתאם להוראות הכלליות של משרד הבריאות ורפות החולים אליה הוא משויך. 

מקרים של רשלנות רפואית רופא משפחה עשויים לכלול מגוון רחב של פעולות – או היעדר פעולות – החורגות מהסטנדרט המקובל: 

• אבחון שגוי או כישלון באבחון מצב חמור, כגון סרטן, מחלת לב או שבץ מוחי.
• אי הפנייה לבדיקות סקר בפלח האוכלוסייה המתאים שגרמה לאבחון מאוחר של מחלה קשה. 
• מתן מרשם לתרופה לא מתאימה בכלל או בפרט לאותו מטופל או תרופה במינון שגוי, מה שעלול להוביל לתופעות לוואי חמורות או לסיבוכים.
• אי הפניית מטופל למומחה בעת הצורך, מה שעלול לעכב טיפול מתאים.
• אי קבלת הסכמה מדעת מהמטופל לפני המשך טיפול או הליך.
•  תיעוד לא מדויק של ההיסטוריה הרפואית והטיפול של המטופל, מה שעלול להוביל לבלבול או לטעויות בהמשך הדרך.

צריך לקחת בחשבון כי לא כל מקרה בו נגרם נזק לאדם הינו תוצאה של רשלנות רפואית, המבחן אותו בוחן בית המשפט איננו של חוכמה בדיעבד אלא של הרופא הסביר בשעת המעשה. כמובן שלא כל טעות מהווה רשלנות ויש לבחון כל מקרה לגופו. 

אם ישנו חשד לרשלנות רפואית, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מעורך דין שמנוסה בטיפול בתיקי רשלנות רפואית. עורך דין יכול לעזור לך להבין את הזכויות והאפשרויות שלך, ולהדריך אותך בתהליך הגשת תביעת פיצויים. 

הנה לדוגמה תרחיש המתאר רשלנות רפואית בה מעורב רופא משפחה:

מטופל בשם עומר הגיע לרופא המשפחה שלו והתלונן על כאבים בחזה וקוצר נשימה. הרופא ביצע בדיקה גופנית, קרא את ההיסטוריה הרפואית של עומר והפנה אותו לבדיקות מעבדה, כולל בדיקת טרופונין, (בדיקת דם שיכולה להעיד על התקף לב).

בדיקות המעבדה חזרו תקינות, כולל בדיקת הטרופונין, והרופא אמר לעומר שסביר להניח שהתסמינים שלו נובעים ממתח וחרדה. הוא רשם לו מרשם לתרופות נגד חרדה.

הכאבים וקוצר הנשימה של עומר החמירו והוא חזר לרופא מספר פעמים במהלך השבועות הבאים. הרופא המשיך להתייחס לסימפטומים כביטוי של לחץ וחרדה, לא ביצע בדיקות מעמיקות נוספות ולא הפנה אותו לקרדיולוג.

באחד הערבים כאשר התסמינים התגברו מאד עומר החליט לגשת לחדר מיון. שם ביצעו לו מייד בדיקת CT והתגלה שלעומר יש מחלת עורקים כליליים, ודרוש ניתוח חירום.

עקב העיכוב באבחון ובטיפול, חלה החמרה משמעותית במצבו של עומר וכיום הוא סובל מנזק קבוע בשריר הלב.

עומר ומשפחתו מוטרדים ומודאגים מהנזק שנגרם, לדעתם, כתוצאה מבדיקה לא מעמיקה ומאי הפנייה לרופא מומחה – במקרה הזה, קרדיולוג.

זה השלב בו כדאי למשפחה לשקול התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית.

התהליך של התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית: 

כאשר מטופל, כמו עומר בתרחיש שלנו, ניגש לייעוץ עם עורך דין מומחה בתביעות של מקרי רשלנות רפואית, עורך הדין יפעל בדרך כלל לפי השלבים הבאים:

התייעצות ראשונית: עורך הדין ייפגש עם עומר ומשפחתו כדי לאסוף מידע על המקרה, כולל פירוט התסמינים, הטיפול והנזק שנגרם לו, וכן יבקש לפגישה הראשונית שיביאו את כל התיעוד הרפואי וכל מסמך רלוונטי נוסף.

• סקירת רשומות רפואיות: עורך הדין יעבור ביסודיות על התיעוד הרפואי ועל המסמכים השונים כגון תוצאות בדיקות מעבדה ופענוח הדמיות, כדי לקבוע אם יש חריגות מסטנדרט הטיפול.
• התייעצות עם מומחים רפואיים: בשלב הבא עורך הדין יתייעץ עם מומחה רפואי אחד או יותר, כדי לסייע בקביעה אם הטיפול של רופא המשפחה עמד בסטנדרט המקובל לאיש מקצוע בתחומו, ואם מעשיו או חוסר מעשיו של הרופא גרמו לעומר נזק. כאשר מדובר על רשלנות נטענת של רופא המשפחה, יתייעץ עו"ד עם מומחה אשר מומחיותו רלוונטית לנושא.
• הערכת התיק: בהתבסס על המידע שנאסף, חוות הדעת המקצועיות והניסיון המקצועי של עורך הדין במקרים מסוג זה, הוא יעריך את התיק על מנת לקבוע אם יש בסיס לתביעה ראויה בגין רשלנות רפואית.