דלג לתוכן המרכזי
03-6958860
בית אשדר 2000, יגאל אלון 53, תל אביב

יוגב נגד קצין תגמולים

 ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
 התשי"ט – 1959
 ענ 000378/96
 בפני: 
 כב' השופט מרדכי בן-חיים, יו"ר
 ד"ר ח. קכל, חבר
 עו"ד ש. בריצמן, חבר
 

 

 

בעניין: 

יוגב עדי   
ע"י עו"ד ענת גינזבורג    המערער

 

נ  ג  ד  

 

קצין התגמולים  המשיב
 

החלטה

 

א. ביום 31.1.02 הוצאנו מלפנינו החלטה לפיה קיבלנו את ערעורו של המערער על יסוד סיכום טענותיו ובהעדר סיכומים מצד המשיב.
 
ב"כ המשיב עתר בפנינו ביום 7.3.02 לביטול ההחלטה הנ"ל וציין בפנינו כי הגיש סיכומי תשובה ביום 21.1.02 וכי בהתאם להלכה הפסוקה לא ניתן להתעלם מכתב טענות (כולל סיכומים) אשר הגם שהוגשו באיחור – נמצאו בתיק ערב מתן ההחלטה.
 
ב"כ המערער לעומת זאת טענה בפנינו כי יש לדחות את בקשת המשיב מפאת האיחור המופלג בהגשת סיכום טענותיו. לשיטתה גרם המשיב לעינוי דין וסחבת בבירור הערעור. ב"כ המערער אף ראתה לנכון לצרף לתגובתה את מכתבו הנזעם של מרשה אשר הלין על התנהלותה המזלזלת של הפרקליטות בענינו.
 
ב. אין חולק כי המשיב הגיש את סיכום טענותיו באיחור מופלג גם מעבר לארכת הזמן שניתנה לו ע"פ עתירותיו; חרף נסיבה זו, ובשים לב לעובדה כי החלטתנו מיום 31.3.02 יצאה מנקודת מוצא מוטעית לפיה בעת נתינתה לא הוגשו סיכומי המשיב – החלטנו לבטל את ההחלטה מיום 31.1.02 ולחזור ולדון בערעור תוך בחינת סיכומי שני הצדדים.
 
ג. ב"כ המשיב התמקד בסיכום טענותיו בסוגיית נטל הראיה בשני היבטים, כדלקמן :
(1) הממצאים העולים מחוו"ד של ד"ר ליובושיץ (המומחה מטעם המשיב) לפיהם אצל המערער הסתמן תהליך ניווני קונסטיטוציונלי אשר החל בסמוך לגיוסו בתנאי שירות קבע שאינו קשור לכל גורם חיצוני ידוע.
(2) עדותו של המערער לפיה עסק לאורך כל תקופת שרותו בעצמו, בהרמת משאות כבדים אינה מתיישבת עם תוכן הרישומים הרפואיים.
 
ד. (1) אשר לקביעותיו של ד"ר ליובושיץ : כפי שציינה ב"כ המערער בצדק בסיכום טענותיה אין לקביעתו של ד"ר ליובושיץ בדבר קיום מום מולד על מה שתסמוך. כזכור קבע ד"ר ליובושיץ כי אצל המערער קיימת היצרות מולדת של התעלה (חוו"ד מיעצת מיום 7.10.95) אולם לא מצאנו תימוכין לקביעה זו בהתרשמותם של רופאי הועדה הרפואית שדנו בענינו; אלה דוקא הצביעו על פתולוגיה של פריצת דיסק במירווח 1S – 5L המלווה בפגיעה שרשית. ממצא זה נתמך גם בתוצאות בדיקת אי.אם.ג'י מיום 13.3.96 (מסמך 77 בת"ר).
 (2) בדיקת CT מיום 13.1.87 הדגימה בין היתר ממצא משוער של "בליטת דיסק קטן" במירווח 1S – 5L  ואילו אותה בדיקה מיום 18.5.95 (מסמך 71 בת"ר) הניבה ממצא ודאי של בקע מרכזי ימני של גרעין הדיסקוס הגורם לחץ על השק הדורלי ואותו 1S מימין.
 (3) הנובע מן המקובץ הוא שאין בפנינו כל תעוד אובייקטיבי לממצא "מולד" של היצרות התעלה.
(4) עם זאת ד"ר ליובושיץ התייחס לתהליך ההחמרה בממצאים הפתולוגיים כאל תהליך ניווני הדרגתי המתאים לגילו של המערער, "אשר ייתכן והואצו והוחמרו עקב תנאי שרותו".
קריאתם המוקפדת של שתי חוות הדעת פרי  עטו של ד"ר ליובושיץ מעלה כי המומחה התייחס להיצרות התעלה כאל ממצא מולד בעוד שאת הפתלוגיה הדיסקית העריך בשינויים ניווניים פרי הזדקנות מערכת השלד.
 (5) ד"ר גפשטיין אשר נתן חוו"ד מטעמו של המערער שלל מימצא של היצרות התעלה ואיבחן הגבלה בינונית בע"ש מותני. על יסוד ממצאיו אלו ותולדות שרותו הצבאי של המערער זקף את מלוא נכותו של המערער לחובת עבודתו הקשה הכוללת הרמת משאות כבדים שנמשכה שנים רבות והטעים כי קודם כניסתו לשרות לא סבל המערער מכאבי צוואר או גב תחתון.
 (6) בהעדר חקירה של המומחים הרפואיים נבצר מאיתנו לקבוע מימצא באשר לעדיפות חוו"ד אחת על רעותה; עם זאת הממצאים בדבר ריבוי התלונות על צד כאבי גב תחתון והגבלת תנועה בתיקו הרפואי של המערער, פניותיו התכופות מאז שנת 1977 לגורמים רפואיים והתרשמות הרופאים המטפלים בדבר אבחנה של הרניה של הדיסק עוד מדצמבר 1981 אינם מתיישבים עם עמדתו של ד"ר ליובושיץ בדבר העדר ממצאים קליניים ופתולוגיים המעידים על נכות כלשהיא.
 
ה. אשר לפרופיל עבודתו של המערער:
 (1) בניגוד לעמדתו של ב"כ המשיב בסיכומיו הרי שהממצאים העולים מעדותו של המערער והעדים שהעידו מטעמו – מלמדים על כך שהמערער עסק בהרמת משאות כבדים (חביות, רשתות הסוואה) ונחשף למאמצים נוספים של ע"ש(תיקון וחידוש גדרות) במשך תקופה ממושכת, על כך העיד המערער הן בתצהירו והן בחקירתו הנגדית (עמ' 1-3 לישיבת יום 16.2.99) . גרסתו של המערער אף גובתה בעדויות של חבריו לשרות (ה"ה: מליק, דודו פנחסי ועזרא צדוק).
 (2)  מעדויות אלו עולה בבירור כי המערער עסק, דרך שיגרה בביצוע עבודות הכרוכות בהרמה ומתיחת רשתות הסוואה והרמת חביות (עדות מליק בעמ' 5) פנחסי העיד כי המערער היה חלק מהצוות שביצע את העבודה עמ' 13 ישיבת יום 24.9.00).
 
ו. דיון והכרעה
(1) המשיב לא הביא מטעמו ראיות כלשהן לסתור. לעומת זאת ניסה המשיב לעשות "הון רב" מרישום מיום 5.10.93 (מסמך 59 בת"ר) שם נרשם בין היתר : "בן 38 רס"ר בקבע בעיקר עבודה משרדית סובל שלוש שנים מ- L.B.P  .
 ב"כ המשיב טען בפנינו כי יש לייחס לרישום כזה אמינות גבוהה יותר מאשר לגרסת המערער, אותה הגדיר כטועה ומטעה.
 (2) אכן נקבע לא אחת כי רישום אובייקטיבי בתיק רפואי בזמן פניה לקבלת טיפול רפואי אמין יותר מאשר תוכן רישום או אנמנזה שהתקבלה כחלק מחוו"ד רפואית או עדות במהלך משפט (השוו ע"א 472/81 ק"ת נ. אברג'יל) עם זאת הדברים אמורים בחזקה עובדתית הניתנת לסתירה.
 בהתייחסו בעדותו לענין הרישום האמור טען המערער:
 "אינני יודע כיצד להסביר את הרשום לא אני כתבתי זאת אולי הבינו אותי לא נכון כי חלק קטן של עבודתי היה עבודה משרדית (עמ' 3 לפרוטוקול ישיבת יום 16.2.99). יתר על כן, בהמשך עדותו הודה המערער כי היה חוזר לעבודה משרדית לפרק זמן מסויים שלאחריה היה חוזר לעבודה הפיזית הקשה שלו (שם בעמ' 4). 
(3) יתר על כן, ברישום עליו משליך ב"כ המשיב את יהבו נרשם כי סבלו של המערער נמשך 3 שנים, בעוד שהרישומים רפואיים אחרים בתיקו של המערער מלמדים על סבל משנת 1977 (ראו מסמכים 57, 66, 67 ואחרים).
 מכאן שהנסיון להיבנות מן הרישום הבודד הנ"ל כאינדיקציה לניגוח גרסתו של המערער לא יצלח.
 (4) מכאן שע"פ התרשמותנו עסק המערער לצד עבודתו המשרדית כרס"ר גם במטלות פיזיות מובהקות הכרוכות בהרמת משא כבד ובעבודות נוספות הכרוכות בעומס על עמוד השידרה באופן שלמיצער הוכח בפנינו כי חלק ניכר מתקופת שרותו נדרש המערער לעבודה פיסית קשה ולעומסים על מערכת השלד.
 (5) טענתו היחידה של המשיב שמצאנו כנושאת נפקות לתוצאות הערעור נטענה במובלע ולפיה לא תועד כל ארוע ספציפי עליו יכול המערער להצביע כגורם לכאבי הגב (עמ' 2 פיסקה 4 לסיכומי המשיב).
 בזיקה לטענה זו טען ב"כ המשיב כי הרישומים הרפואיים המתעדים תלונות של המערער, אינם משקפים גירסה גרימתית בדבר הרמת משאות כבדים.
 (6) אכן הלכה פסוקה היא ואין עוררין עליה כי כאשר אמורים הדברים בשרות צבאי ארוך – לא נהנה, המערער מחזקת השרות הקצר אשר בבסיסה ההנחה כי די בשרות הצבאי המלווה במאמץ גופני כדי להפעיל את פריצת המחלה במועד בו פרצה. לכאן שכאשר הדברים אמורים בשרות צבאי ארוך ובאין ארוע קונקרטי בסמיכות זמנים לפרוץ המחלה – לא מתקיימת החזקה האמורה (השוו: ע.א 472/89 רוט נגד ק"ת, פ"ד מה(5) 203.
(7) בניגוד לטענות המערער בסיכומיו לא הובאה בפנינו ראיה על התקיימותם של ארועים חריגים בסמיכות זמנים לפריצת מחלתו של המערער; לעומת זאת עולה מחומר הראיות כי לאורך כל תקופת שרותו הצבאי הממושך נחשף המערער באופן אינטנסיבי למטלות הכרוכות בעומס על ע"ש, התלונן על תחושות וכאבים וטופל ע"י גורמי הרפואה הצבאית, עובדה זו די בה כדי לעמוד בנטל הראיה.
(8) העובדה הנכונה לכשעצמה לפיה לא פירט המערער בפני רופאיו כי עבודתו כרוכה במאמצים פיזיים ניכרים וממושכים-אין בה, לדעתנו, כדי להכריע את הכף לחובתו. הקשר הסיבתי הרפואי בין מאמץ פיזי הכרוך בהרמת משאות כבדים ובין הפצעת תסמינים מצד מערכת השלד היא מושא להיקש של מומחה רפואי ולא של הדיוט.
 בהערכה כוללת של הממצאים שקבענו עלה בידי המערער לשכנענו כי בהעדר כל ראיה בדבר סבל בע"ש גבי טרם הכניסה לשרות, יש לקבוע כי מירב החמרה במצבו הקליני ותלונותיו הנסובות על ע"ש תחתון מתייחסת לתנאי השרות, ומיעוטה בלבד נזקפת כפועל יוצא של הזדקנות מערכת השלד (המערער יליד 1946).
השוו: ע.נ. 373/90 סופר רפאל נ. ק"ת (לא פורסם) ע.נ. 242/92 גרינברג נ. ק"ת (לא פורסם).
 (9) אשר על כן אנו פוסקים כי נכותו של המערער הוחמרה בשיעור של 80 אחוז תוך כדי ועקב השרות .
 
 הערעור מתקבל איפוא ברובו.
 
 אנו מחייבים את המשיב אשר איחר בהגשת סיכומיו מעל ומעבר לכל פרופורציה וגרם לסרבול והארכת ההליכים, בהוצאות המשפט בסך של  4,500 ₪.
 כמו כן ישא המשיב בהוצאות עריכת חוו"ד של המערער בסכום של 5,000 ₪ (ע"פ קבלות).
 הודעה זכות הערעור.
 
 המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.
 
ניתן היום י' בשבט, תשס"ג (13 בינואר 2003) בהעדר הצדדים
 
________________  _________________ ________________
 מ. בן חיים, שופט                  ד"ר ח. קכל                   עו"ד ש. בריצמן
          יו"ר                                  חבר                                   חבר
      

כל האמור באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי ו/או תחליף לכל יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל הזכויות שמורות 2014. בניית אתרים המסלול הירוק‪Google+‬‏Google+