דלג לתוכן המרכזי
03-6958860
בית אשדר 2000, יגאל אלון 53, תל אביב

צהלה קהילה נגד המוסד לביטוח לאומי

בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

בל 008238/04

בפני:

כב' השופטת נטע רות

 

23/08/2005

 

 

 

 

 

 

בעניין:

קהילה צהלה

 

 

ע"י ב"כ עו"ד ענת גינזבורג

 

המערערת

 

- נ  ג  ד -

 

 

המוסד לביטוח לאומי

 

 

ע"י ב"כ עו"ד

דליה שחר

המשיב

 

 

פסק דין

 

 
1. בפני ערעור על החלטתה של הועדה הרפואית לעררים מיום 21.11.04, אשר קבעה למערערת עשרה אחוזי נכות לפי סעיף 80 (2) לרשימת הליקויים וכן חמישה אחוזי נכות לפי תקנה 15. בסך הכל חמישה עשר אחוזי נכות (להלן: "ההחלטה" ולהלן "הועדה").
 
2. המערערת הינה עובדת ייצור והפגימה בעורה הוכרה ככזו הנובעת ממחלת מקצוע. בגין פגימה זו, נקבעו לה כאמור, שיעורי הנכות כמפורט לעיל. 
 
3. טענות המערערת בתמציתן הן כי הועדה לא קיבלה את המסקנות המופיעות בחוות דעתו של המומחה מטעמה, פרופ' א. אינגבר, אשר קבע כי למערערת נכות בשיעור 20%, בהתאם לסעיף 80 (3) לרשימת הליקויים ואשר קבע כי המערערת אינה יכולה לעבוד לצמיתות בעבודה הכרוכה עם מתכות. 
 
 המערערת הוסיפה וטענה כי הועדה קבעה כי היא מקבלת חלקית את מסקנותיו של פרופ' אינגבר, אולם היא לא נימקה מדוע היא מקבלת את מסקנותיו רק בחלקן. 
 לשיטתה, הועדה מצאה אצלה בדיוק את אותם הממצאים בעטיים קבע לה פרופ' אינגבר 20% נכות. דהיינו, גרד עז בעור ואריטמיה בגב שתי הידיים, אולם הגיעה למסקנה שונה בלא לנמק זאת. 
 
 המערערת טענה כי לא ניתן לקרוא לנגעים מסוג "גרד אריטמיה" פצעים דוחים בגב שתי כפות הידיים "הפרעות קלות" כפי שקבעה הועדה.
 
 המערערת טענה עוד כי לכל הפחות היא סובלת מהפרעות בינוניות לפי תקנה 80 (3) למרות, שמראה גב ידה יכול להתאים לתקנה 80 (4).  
 
 כן טענה המערערת כי מהחלטת הועדה ניתן להסיק כי אין די באיבר זוגי הלוקה במחלה כדי לקבוע בגינו נכות בשיעור 20% וכי יש צורך שהמחלה תהיה באזורים אחרים בגוף, אולם הדבר אינו עולה מתקנה 80 אשר אף אינה מחייבת שהמחלה תהיה מפושטת או תהיה ביותר מאיבר אחד. 
 
4. טענות המשיב היו כי החלטת הועדה אינה טומנת בחובה טעות משפטית, כאשר הועדה קבעה את דרגת הנכות בהתאם למצב הידיים כפי שהיו בעת הבדיקה. המשיב טען עוד כי הועדה בדקה כל גופה של המערערת, מאחר וסוג מחלה כזה יכול להופיע בכל הגוף ובכך אין כל פגם. 
 
 המשיב הוסיף וטען כי הועדה ציינה כי המצב הקליני מבחינת העור, היה משופר ולא מצאה ממצאים המצדיקים קביעת נכות בשיעור 20%. הועדה קיבלה את חוות דעתו של ד"ר אינגבר לגבי חלק מהממצאים שמצא, אולם לא הסכימה עימו ביחס לחומרת המחלה. 
 
5. לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק, הגעתי למסקנה כי אכן החלטת הועדה, בכל הנוגע להתייחסות לחוות דעתו של פרופ' אינגבר, אינה מנומקת כראוי. הועדה מציינת כי עיינה בחוות הדעת וכן כותבת לאמור: "ומקבלת חלקית את ממצאיו ומסקנותיו בבדיקה כיום. מצבה הקליני מבחינת עור משופר לחלוטין והפריחות ברגליים לא קיימות היום". 
 
 זאת שעה שחוות  דעתו של פרופ' אינגבר התייחסה לפגימות בעור היידים בלבד וקבעה "בידיים סימנים לאקזמה כרונית: אריטמיה, קשקשת וסימני גרד". (ההדגשה הוספה נ.ר.).
 
 בנסיבות הללו, היה על הועדה להתכבד ולציין על אילו ממצאים בחוות דעתו של פרופ' אינגבר היא חולקת וכיצד עובדה זו משפיעה על מסקנותיה השונות ממסקנותיו. 
 
6. לאור האמור, הריני קובעת כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה, על מנת שתתייחס באופן מנומק לחוות דעתו של פרופ' אינגבר המתייחסת לפגימות בידיים בלבד קרי - על מנת שתתייחס באופן מנומק לממצאים ולמסקנות שבחוות דעת זו.  לאור התייחסות זו, תשקול הועדה מחדש את שיעור הנכות שיש להקנות למערערת. 
 
7. לאור התוצאה אליה הגעתי, ישלם המשיב למערערת הוצאות בסך כולל של 1,400 ₪.
 
8. הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 יום מהמועד שיומצא 
להם. 
 
9. המזכירות תשלח עותק מפסק דין זה לצדדים בדואר.

ניתן היום י"ח באב, תשס"ה (23 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.

                                                                                

 

נטע רות, שופטת

כל האמור באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי ו/או תחליף לכל יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל הזכויות שמורות 2014. בניית אתרים המסלול הירוק‪Google+‬‏Google+