דלג לתוכן המרכזי
03-6958860
בית אשדר 2000, יגאל אלון 53, תל אביב

אזרד נגד מיחשוב מערכות מידע בע"מ

בית הדין הארצי לעבודה

  עע 000450/03
  


דוד אזרד  המערער
 
מיחשוב מערכות מידע בע"מ  המשיבה

בפני: סגנית הנשיא אלישבע ברק – אוסוסקין, השופט שמואל צור השופטת ורדה וירט-ליבנה
 נציג ציבור מר אבישי ספיר,  נציג ציבור מר איתן רף

בשם המערער -  עו"ד שלמה בכור 
בשם המשיבה -  עו"ד ענת גינצבורג

 

פסק דין

השופטת ורדה וירט – ליבנה

1. המערער עבד אצל המשיבה (להלן – "חברת מיחשוב" או "המעסיקה") החל מחודש 19.6.1988 ועד 23.11.1997 והגיש את תביעתו ביום 17.5.98.  חברת מיחשוב הגישה כתב תביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה, עד התפטרותו של המערער מעבודתו אצלה.

2. בית הדין האזורי בתל – אביב (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור מר מונוביץ ומר בליימן - תיק ע"ב 031390/98) דחה ביום 15.9.2003 את תביעותיהם ההדדיות של שני הצדדים, למעט חיוב חברת מיחשוב בסכומי תביעה קטנים ביותר.

3. חברת מיחשוב מערכות מידע בע"מ הינה חברת מחשבים העוסקת בציוד ממוחשב, עיבודי מידע וייצוא תוכנה. 
 המערער, מתכנת ומנתח מערכות מחשבים במקצועו, החל את עבודתו בחברה ביום 19.6.1998 כשתנאי העבודה בין הצדדים נקבעו בחוזה העבודה שנחתם ביניהם באותו היום ובהוראות "מדריך זכויות עובדים ...."

 ראוי לציין את סעיף 15א. בחוזה העבודה הקובע:

"כל שינוי, גריעה או תוספת לחוזה זה צריך שייעשו בכתב – מיחשוב לא תחויב בגין מסמך אשר היא לא חתמה עליו במפורש".

 המערער הגיש למנהל החברה מכתב התפטרות ביום 23.11.1997 לפיו מועד סיום יחסי העבודה יהא התאריך 23.12.1997. 
 בתשובה למכתבו זה השיב לו מנכ"ל חברת מיחשוב כי המערער מתבקש להעביר את העבודה לעובד אחר, אולם המערער לא עשה זאת.

4. המערער, לאחר סיום יחסי העבודה, תבע מחברת מיחשוב את רכיבי התביעה הבאים: גמול שעות נוספות, הפרשי הוצאות נסיעה, הפרשי שכר, בונוס, תשלום דמי גמלה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים והפרשים לביטוח מנהלים. 
 מנגד, חברת מיחשוב תבעה פיצוי בגין נזק שנגרם לה עקב התנהגותו של המערער והחזר הוצאות רכב.

5. בית הדין האזורי פירט בהרחבה את הראיות והעדויות שהובאו בפניו והתייחס מבחינה עובדתית לכל אחד מרכיבי התביעה.

6.השעות הנוספות

בית הדין האזורי קבע, כי מתכונת העבודה בחברה הייתה במסגרת "שעות גמישות" שמשמעותה היא כי, המערער יכול היה לבחור לעבוד כשש שעות ביום ושכרו לא הופחת ויכול היה להשלים את השעות החסרות ביום אחר באותו חודש. חישוב היקף השעות נעשה בכל חודש על בסיס מצטבר חודשי המתאים לשעות העבודה, על פי שעות גמישות, כך שהצורך לחרוג משעות עבודה לשעות נוספות, שעות המתוגמלות על פי חוק ב-150% לאו דווקא נבע מדרישות המעביד, אלא כתוצאה מסדר היום שהמערער  קבע לעצמו. 
 ובאשר לטבלה שצירף המערער לתצהיר, אמר בית הדין האזורי כי תשובותיו של המערער בחקירתו הנגדית, לא היו מספקות והוכיחו כי אין לייחס להן אמינות מספקת. 
 בסופו של דבר קבע בית הדין האזורי, כי המערער לא הרים את נטל ההוכחה הנדרש ממנו לתשלום גמול שעות נוספות. 
 בית הדין האזורי תמך מסקנתו זו גם בעובדה, שהמערער הוא אדם המצוי היטב בזכויותיו ולו סבר כי נפגע בזכויותיו היה דורש זאת מידי חודש בחודשו. 
 לא מצאנו, כי יש מקום להתערב במסקנותיו אלה של בית הדין האזורי הנתמכות היטב בעדויות והראיות שהיו בפניו וכל טענותיו של בא כוח המערער בערעור שבפנינו הן טענות המבקשות מערכאת ערעור להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי ולא מצאתי טעם מיוחד המצדיק התערבות כזו. 
 הסדר העבודה בשעות גמישות מעוגן ב"מדריך זכויות עובדים" בחברת מחשוב והסדר זה אף נבחן בתיק עב 300382/94 ואושר בפסק הדין. על פסק הדין  הוגש ערעור והערעור נדחה מטעמיו של בית הדין האזורי.

7. התביעה להפרשי הוצאות שימוש ברכב פרטי, הפרשי שכר והפרשי 
שכר -  בונוס

"הפרשי הוצאות רכב" משמעותם – הפרת סיכום שהיה, לטענת המערער, עימו, לקבלת החזר נסיעות ברכבו הפרטי לפי תעריף חשב לרכב עם נפח מנוע  1600 סמ"ק ואילו  חברת מיחשוב החלה לשלם לו החל מאוקטובר 1993, החזר הוצאות לפי תעריף חשב לרכב עם נפח מנוע 1300 סמ"ק.

"הפרשי השכר" נובעים מכך, שעד חודש מאי 1996 חברת מיחשוב שילמה למערער סכום של 225 ש"ח שהיה מכונה "אחזקת רכב" ולאחר מכן כונה בשם "תמריץ". כאמור המעסיקה הפסיקה לשלם את ה"תמריץ" באופן חד צדדי.
הפרשי שכר  - בונוס – זהו סכום קבוע בגובה של 400 ש"ח ששולמו למערער עד חודש ספטמבר 1995 באופן קבוע. החל מחודש ספטמבר 1995 הבונוס שולם רק אם עבד אצל הלקוח בחברת "כרמל אולפונים בע"מ (להלן - כאו"ל") ומחודש פברואר 1998 התשלום בוטל לגמרי ובאופן חד צדדי.

8. בית הדין האזורי דחה תביעות אלה, הן לאור העובדה שהתשלומים הופסקו זמן רב לפני התפטרותו של המערער והן כי המערער לא מחה על כך ואף כשהיה מיוצג על ידי עורך דין לא מחה על הפחתות אלה. 
בית הדין האזורי, ביחס לאותם תשלומים, קבע כי גם על פי גרסת המערער, המערער לא עמד על החזר הוצאות נסיעה של רכב פרטי לפי 1600 סמ"ק וכן מדובר בהחזר הוצאות עד שקיבל רכב צמוד מהחברה ואז בכל מקרה אין מקום לתשלום כזה. 
באשר לבונוס – חוזה העבודה אינו מחייב את תשלומו ובונוס הוא תשלום הניתן על פי רצונו של המעביד. 
מקובלת עלי מסקנתו זו של בית הדין האזורי  ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בה.

9. התביעה לפיצויי פיטורים
המערער מבסס תביעתו לפיצוי פיטורים על פי הוראת סעיף 11 (א) לחוק פיצוי פיטורים התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים) בכך שחברת מיחשוב הרעה את תנאי עבודתו של המערער הרעה מוחשית כך שהתפטרותו מזכה אותו בפיצויי פיטורים.

בית הדין האזורי, לאורך פסק הדין, ניתח ופירט את השתלשלות האירועים עד שהמערער מסר את מכתב התפטרותו. נקבעה קביעה עובדתית, כי המערער היה זה שרצה להתפטר ועשה כל שביכולתו לגרום לחברת מיחשוב לפטרו מעבודתו. 
המערער גם לא הצביע על הרעה מוחשית שגרמה לו להתפטרות, שהרי כל ההרעות בשכר שתבע בתביעתו אירעו זמן רב לפני התפטרותו. 
ובאשר לדרישה כי ייסע ללקוח הנמצא בחיפה, בית הדין האזורי, ששמע את העדויות, קבע כי חברת מיחשוב הייתה רשאית לדרוש מן המערער לבצע עבודה אצל הלקוח בחיפה, וכי סירובו של המערער לנסוע ללקוח בחיפה היווה הפרת משמעת וחלק ממהלכיו להביא לפיטוריו. בשל קביעתו זו בית הדין האזורי אף דחה את תביעתו של המערער להחזר ימי חופשה שקוזזו לו מן המכסה בימים בהם הגיע לעבודה ולא ביצע כל עבודה וסירב להוראות הממונה עליו לבצע את העבודה. 
גם ברכיב זה של התביעה, מסקנותיו של בית הדין האזורי מקובלות עלי ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בהן.

 10 הפרשה לביטוח מנהלים

בית הדין האזורי קיבל את טענות חברת מיחשוב כי ההפרשות לאורך השנים היו מ"משכורת היסוד" או "המשכורת", המערער ידע על כך ולא מחה. על כן בדין דחה בית הדין האזורי גם את תביעתו זו של המערער.

11. סוף דבר

דין הערעור להידחות על כל רכיביו וזאת מטעמיו של בית הדין האזורי וקביעותיו העובדתיות שאין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהם.

המערער ישא בשכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ שישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק הצמדה וריבית.

ניתן היום,ט' באלול תשס"ה (13 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.ו

                                                                               
סגנית הנשיא אלישבע ברק- אוסוסקין  השופט שמואל צור  השופטת ורדה וירט-ליבנה


נציג ציבור מר אבישי ספיר  נציג ציבור מר איתן רף
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

כל האמור באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי ו/או תחליף לכל יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל הזכויות שמורות 2014. בניית אתרים המסלול הירוק‪Google+‬‏Google+