דלג לתוכן המרכזי
03-6958860
בית אשדר 2000, יגאל אלון 53, תל אביב

אברהם ציון נגד קצין תגמולים - החזרת ערעור לוע"ר

בתי המשפט

 

 

 

 

 

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

עא 002464/05

 

בפני:

כב' השופטת שרה דותן

 

07/08/2006

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בעניין:

ציון אברהם

 

 

 

עו"ד גינזבורג ענת

מערער

 

נ  ג  ד

 

 

קצין התגמולים

 

 

 

פרקליטות מחוז ת"א - אזרחי

משיב

 


ערעור זה  מופנה כנגד החלטת הועדה הרפואית העליונה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (להלן: "החוק").
המערער, יליד 1959, הוכר כנכה על פי החוק בשל חבלה שנחבל בגבו במהלך שירות מילואים בשנת 1984. 
בהמשך להכרה זו נקבע על ידי הועדה הרפואית כי בשל נטילת תרופות לשיכוך כאבים נגרם למערער כיב תריסריון, פגיעה זו הוכרה כנכות מוסבת בשעור של 10%.
לאחר הליכים הקשורים להכרה בנכות, שאינם רלבנטיים לענייננו, זומן המערער לבדיקה חוזרת על ידי ועדה רפואית מהדרג הראשון. בהחלטתה מיום 15.5.03 קבעה הועדה כי כיב התריסריון ממנו סבל המערער נרפא ונכותו הועמדה על 1%. לפי פרט 12(3) בI. 
במאמר מוסגר יצויין כי הועדה דנה גם בסוגיות הנוגעות לנכותו האורטופדית של המערער אולם נושא זה אינו קשור לערעור שבפני. 
על החלטתה של הועדה הרפואית הוגש ערעור אשר נדון על ידי הועדה הרפואית העליונה בשלוש ישיבות שהתקיימו בתאריכים 16.12.03, 4.5.04 ו- 10.8.04.
לאחר שנשמעו טענות המערער ובאת כוחו, הופנה המערער לבדיקות חוזרות והתבקש להמציא מסמכים המעידים על הטיפול התרופתי אותו הוא נוטל. 
בתאריך 22.2.04 נערכה למערער, על פי הפניית הועדה הרפואית, בדיקה אנדוסקופית שממצאיה מצביעים על קיומו של כיב פעיל בתריסריון המלווה באיזופגיטיס ארוזיבית וגסטריטיס ארוזובית. הועדה  הרפואית לא הסתפקה בראיה זו, הסותרת על פניה את קביעת הועדה הרפואית מהדרג הראשון, לפיה הכיב נרפא, וביקשה לשוב ולבחון את שאלת הקשר בין התרופות אותן נוטל המערער לנכות המוסבת. לאחר שעיינה במסמכים שהוצגו על ידי המערער החליטה כי הכיב אינו קשור לתרופות אותן נוטל המערער מאחר שעל פי הרישומים המערער לא קיבל תרופות מסוג NSAID מינואר 2000 עד יוני 2003. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. 
 
דיון
המערער מוכר כנכה בגין כיב התריסריון מזה שנים רבות, בהסתמך על קביעה לפיה הכיב קשור לתרופות לשיכוך כאבים אותן הוא מקבל בגין הפגיעות האורטופדיות. חזקה על הועדה הרפואית אשר קבעה קיומו של קשר כאמור, שהיו בפניה מסמכים המעידים על קיומו של כיב וסוג התרופות שמקבל המערער. 
אילו הוברר כי במהלך השנים שהכיב נרפא, כפי שסברה הועדה מהדרג הראשון, לא היתה למערער עילה לטעון כנגד החלטתה. אולם במהלך דיוניה של הועדה הרפואית העליונה הסתבר כי לא חל כל שינוי לטובה במצבו במהלך השנים כשם שהוברר כי המערער נמצא בטיפול רפואי רצוף בשל תלונות הנובעות מהכיב. 
לפיכך, אם סברה הועדה שלמרות האמור לעיל אין קשר בין הכיב לטיפול התרופתי לא ניתן היה להסתפק ב"חלון" ברישומים המתייחסים לטיפול שמקבל בגין הנכות בגבו. 
מעיון בפרוטוקולים של הועדה אני מתקשה להשתחרר מהרושם שמדובר בנסיון מגמתי לשלול מהמערער את ההכרה בנכות המוסבת. תחילה מהטעם שהכיב נרפא ולאחר מכן בהסתמך על רישומי קופת חולים מהם עלה שמתלונן על כיב קיבה למרות שאין רישום על טיפול במשככי כאבים (דיון מיום 16.12.03). גם כאשר הסתבר לועדה שהמערער מטופל על ידי אורטופד מטעם משרד הבטחון ולכן אין רישומים על טיפול  זה בכרטיס קופ"ח, לא אמרה נואש ודחתה את הערעור מן הטעם שלא טופל במשככי כאבים בשנים 2000-2003. 
אם נכונה הגישה לפיה כיב התריסריון, הקשור במשככי כאבים, נרפא לאחר שהמערער חדל  לקבל את התרופות המסקנה ההגיונית היא שעם חידוש הטיפול התרופתי בשנת 2004, עת נמצאו ראיות שאינן ניתנות לסתירה לקיומו של הכיב, יש ל"חדש" ההכרה בנכות המוסבת.
נראה כי הועדה סימנה את המטרה, ביטול ההכרה, ובחרה להתעלם מהראיות הרפואיות שהוצגו בדבר טיפול תרופתי בשנת 2004.
בדיון בערעור הסתבר, כי עו"ד גינצבורג סברה שהמערער נתבקש להציג אישורים על טיפול תרופתי מהזמן האחרון והסתפקה בהצגת מרשמים לשנים 2003-2004. 
כשעמדה על טעותה הציגה בדיון שבפני אישורים על טיפול תרופתי רצוף.
מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב לפיה בית משפט שלערעור אינו דן בראיות שלא הוצגו בפני הערכאות קמא, אולם כאשר הראיות רק מחזקות את שהוכח גם בפני הועדה, סבורה אני כי ניתן לראות בהן תמיכה לגישת ב"כ המערער לפיה מדובר במגמתיות וניסיון להגיע לתוצאה הרצויה על ידי הנמקות שאינן יכולות לעמוד. 
לאור האמור לעיל, החלטתי לקבל הערעור ולהחזיר הדיון לועדה רפואית עליונה בהרכב שונה, על מנת שתשוב ותבחן את מכלול הראיות המתייחסת למצבו של המערער ולטיפול שהוא מקבל ותיתן החלטה חדשה בקשר לטענות המערער ככל שהן נוגעות לכיב התריסריון. 
המשיב ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. 
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים. 
 
ניתן היום י"ג באב, תשס"ו (7 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.

 

 

שרה דותן, שופטת

כל האמור באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי ו/או תחליף לכל יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל הזכויות שמורות 2014. בניית אתרים המסלול הירוק‪Google+‬‏Google+