דלג לתוכן המרכזי
03-6958860
בית אשדר 2000, יגאל אלון 53, תל אביב

אביתר חסיד נגד קצין התגמולים

בתי-המשפט
 

בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו
בשׁבתוֹ כבית-משפט לערעורים אזרחיים
 ע"א 3017/07
בפני כב' השופט שאול שוחט  תאריך: 23.06.08


 
 
המערער: אביתר חסיד, ת.ז. 066498783
על-ידי באת-כוחו - עו"ד גב' ענת גינזבורג
 
        נ        ג        ד
 
המשיב: אגף השיקום / הוַעדה הרפואית העליונה
על-ידי באת-כוחו - עו"ד גב' מירה ווֹלף

 
 

 

פסק-דין משלים
 

  1.  בהמשך לישיבת יום 5.6.2008, נדרש אני להשלים את פסק-דיני בערעורו של המערער על החלטת הוַעדה הרפואית העליונה (להלן: "הוַעדה"), לפיה נקבעה דרכת נכוּתוֹ בנוגע לקרסול שמאל - 20% (מחצית על-חשבון השירות) - נכוּת זמנית.

    המערער אינו משׂיג על דרגת הנכוּת, אלא על זמניוּתה.
  2. טעמי הוַעדה לזמניות הנכוּת - גובה הנכוּת שנקבע, גם על-פי חוות-דעתו של המומחה מטעם המערער, משקף את המצב נכון להיום. עם זאת, מצבו של המערער עשוי להשתפר אם יבצע ניתוח שִׁגרתי, שאין לו תופעות-לוואי מיוחדות, המבוצע בכל מחלקה אורטופדית במדינת ישראל. ניתוח זה, לדעת הוַעדה, יביא ללא ספק לשיפור במצבו, והיא מתקשה לקבל שאיש צעיר, בן 22, יחליט מרצון להיות מוגבל לכל חייו ולא ינצל את האוֹפּציה הברורה והפשוטה לשפר את איכות חייו. לפיכך, קובעת הוַעדה:

    "בשלב זה, על דעת כל חברי הועדה, אנו קובעים את הנכוּת למשך שנתיים עד 9/09 ודוחים את הבקשה לקבוע את הנכוּת לצמיתות בשלב זה."
  3. לטענת המערער, שגתה הוַעדה עת חייבה אותו לבצע את הניתוח המדובר ושגתה שִׁבעתיים עת 'הענישה' אותו על סירובו, בקובעה את הנכוּת לצמיתות. באת-כוח המערער חולקת על סמכותה של הוַעדה להחליט כאמור וטוענת כי החלטה זו, לפיה לא ייקבעו לו אחוזי נכוּת קבועים אלא לאחר שיעבור ניתוח, סותרת את את רוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים"), שהינו חוק סוציאלי במהותו, מקפחת את מרשׁהּ וגורמת לו לעיוות-דין.
  4. בתשובה, טוענת באת-כוח המשיב כי החלטת הוַעדה בדבר זמניוּת הנכוּת היא בגדר סמכותה [תקנה 12 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרכת נכות), התש"ל-1970 (להלן: "התקנות")], ואין לבוא אליה בטרוניה על כי בחרה לבחון את התנהלות המערער בשנתיים הקרובות, שמא יעשה את הניתוח, וזאת מבלי שהפחיתה את אחוזי הנכוּת.

    דיון
  5. סמכוּת הוַעדה לקבוע דרגת נכוּת זמנית נלמדת מתקנה 12 לתקנות. התקנה אינה מפרטת את השיקולים שצריכים להנחות את הוַעדה בקביעתה אם הנכוּת היא קבועה או זמנית. ממילא אין זכר לשיקול אשר מסמיך את הוַעדה להמליץ על טיפול רפואי, בוַדאי טיפול רפואי פולשני, כשיקול לקביעת דרגת נכוּת זמנית. 
  6. בענייננוּ, אין מחלוקת שנכוּתוֹ של המערער, במצבו דהיום, היא 20%. שינוי במצבו יכול לחול רק אם יעבור ניתוח (שאותו אין הוא מעוניין לבצע). במצב דברים זה, היה על הוַעדה לקבוע את אחוזי הנכוּת שלו לצמיתוּת. 

    קיומה של המלצה לביצוע הניתוח לא יכולה להכתיב את ביטולה של דרגת הנכוּת, גם לא הפיכתה מצמיתה לזמנית. רק אם יבוצע הניתוח על-ידי המערער וּבהסכמתו, אפשר יהיה לבחון אם חל שיפור במצבו אם לָאו. או אז ניתן יהיה בדיון חוזר (סעיף 37 לחוק הנכים) לבחון מחדש את מצבו וּלהורות על הפחתת דרגת הנכוּת, אם אכן חל שינוי לטובה במצבו.

    עם זאת, המלצת הוַעדה אינה חסרת-משמעות. סעיף 11 לחוק הנכים קובע:

    "היתה ועדה רפואית סבורה שאילו קיבל נכה טיפול חירורגי או טיפול רפואי אחר, היתה פוחתת דרגת נכותו, והוא סירב, ללא צידוק מספיק, לקבל את הטיפול, רשאי קצין תגמולים להורות שכל תגמול שהנכה זכאי לו יופחת עד כדי מחציתו."

    הוַעדה, כדרג המוסמך והמיועד לקבוע דרגת נכוּת - אינה יכולה ליטול לעצמה סמכויות של דרג מטפל. המלצת הוַעדה, בין אם היא מבוססת וּבין אם לָאו, הונחה בפני המערער. אם יסרב המערער לבצע את ההמלצה, תרופתו של המשיב בסעיף 11 הנ"ל. אין בסירוב כדי להצדיק קביעת הנכוּת כנכוּת זמנית, בוַדאי לא בּיטוּלהּ של נכוּת צמיתה והפיכתה לזמנית.

    מבּחינה זו, קיים הבדל בין חובתו של ניזוֹק להקטין את הנזק, לפי דיני הנזיקין, לבין חובתו של נכה לעשות כן על-פי חוק הנכים. נכוּתוֹ של נכה על-פי חוק הנכים לעולם אינה סופית, גם אם נקבעה כצמיתה. סעיף 10 לחוק הנכים קובע, כי וַעדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכוּתוֹ של הנכה, וסעיף 37(א) לחוק זה מתיר למשיב להעמיד את הנכה לבדיקה חוזרת אחת לשנה, אם לא הורתה הוַעדה הרפואית הוראה אחרת, וזאת גם אם לא היה לו יסוד סביר להניח שחל שינוי בדרגת הנכוּת, שאז רשאי הוא להורות על בדיקה מחדש בכל עת, לאחר שחלפה חצי שנה מיום הבדיקה האחרונה. משהוֹרָה המשיב על בדיקה מחדש, יהיה הנכה חייב להתייצב, בזמן וּבמקום שנקבעו לפי הוראתו, בפני הוַעדה, וּלהיבדק כל בדיקה שתידרש לשֵׁם קביעת דרגת נכוּתו מחדש (סעיף 37(ג) לחוק הנכים). לא מילא הנכה אחר הוראה זו של המשיב - רשאי המשיב, בחלוף התקופה הקבועה בסעיף 37(ד) לחוק הנכים - להורות על הפחתת תגמוליו עד אשר ימלא אחריה. 

    הִנה כי כן, דאג המחוקק להציב סנקציה אפשרית בפניו של נכה אשר מסרב להעמיד עצמו לבדיקה מחדש, (סעיף 37 לחוק הנכים) ו/או אשר מסרב לעבור טיפול רפואי עליו החליטה או המליצה וַעדה רפואית (סעיף 11 לחוק). זו הסנקציה ואין בִּלתה.

    סוף דבר
  7. הוַעדה אינה יכולה לקבוע נכוּת כזמנית או להפוך נכוּת קבועה לזמנית משום סירוב של הנכה לבצע טיפול רפואי שהומלץ על-ידה. אם מחליט הנכה שלא לקבל את הטיפול הרפואי, ובמקרה של התערבות כירורגית לא לעבור את הניתוח - לשון אחֵר לא להקטין את הנזק - ישקול המשיב, ולא הוַעדה, את השיקולים הנדרשים לאחר שמיעת המערער ונימוקיו, והוא זה שיחליט על הפעלתה של הסנקציה. 

    ראוּ והשׁווּ: ע"א (תל-אביב-יפו) 1807/96 שריג נ' קצין התגמולים, (לא פורסם, ניתן ביום 12.6.1997); ע"א (תל-אביב-יפו) 3091/99 - להבי נ' קצין התגמולים (לא פורסם, ניתן ביום 24.2.2000) מפי כב' השופט חיים פורת (בדימוס). 
  8. לפיכך, אני מקבל את הערעור וקובע את נכותו של המערער בגין הפגימה בקרסול כנכות קבועה. 
    אין צַו להוצאות.
     
    המזכּירוּת תשלח העתק מפסק-הדין לבאי-כוח הצדדים בדואר רשום.
     
    ניתן היום כ' בסיון, תשס"ח (23 ביוני 2008) בהעדר.
     
    ________________
    שוחט שאול, שופט
כל האמור באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי ו/או תחליף לכל יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל הזכויות שמורות 2014. בניית אתרים המסלול הירוק‪Google+‬‏Google+