דלג לתוכן המרכזי
03-6958860
בית אשדר 2000, יגאל אלון 53, תל אביב

החלטה שלא לפסול שופטת בימ"ש מחוזי בתביעה נגד הרש"פ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

 

 

ע"א  2226/10

 

 

בפני:  

כבוד הנשיאה ד' ביניש

 

 

המערערות:

המועצה הפלשתינית ואח'

 

                                          

 

נ  ג  ד

 

 

                                                                                                    

המשיבים:

1. עזבון המנוח מנטין עמית עמוס ז"ל

 

2. אינס ניצה מנטין  ע"י עו"ד ענת גינזבורג

 

3. בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ

 

4. אשר בן נעים

 

5. יקותיאל לביא - מנהל מחלקה לאבטחה פיזית

 

6. דרור אוברלנדר - קב"ט

 

7. יהודה אריה - קב"ט

 

8. לילית אבטחה בע"מ

 

9. הראל חברה לביטוח בע"מ

 

10. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

 

                                          

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

(השופטת ד' גנות) מיום 1.3.2010 בת.א. 1047/04 [פורסם בנבו] שלא לפסול עצמו מלדון בתביעה שהוגשה נגד המערערות

 

                                          

בשם המערערות:                    עו"ד יוסף ארנון

בשם המשיבים 1, 2:                  עו"ד ענת גינזבורג

 

להחלטה במחוזי (01-03-2010): תא 1047--04 עזבון המנוח מנטין עמית עמוס נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ שופטים: דליה גנות

 

מיני-רציו:

* ערעור על דחיית בקשה לפסילת מותב מלדון בתביעה בשל החלטתו להוציא את בא כוח המערערות מהאולם, שהפריע לניהול המשפט, נדחה. זאת, הן לאור השיהוי הניכר שבהעלאת טענת הפסלות והן מאחר שלא נפגעה יכולתו של בימ"ש לנהל את ההליך ללא משוא פנים.

* בתי-משפט – פסלות שופט – טעמי הפסלות

* בתי-משפט – פסלות שופט – ערעור

* בתי-משפט – פסלות שופט – המועד להגשת הבקשה

* בתי-משפט – שופטים – פסילה

* בתי-משפט – שופטים – פסלותם

* דיון אזרחי – פסלות שופט – טעמי הפסלות

.

המערערות הן נתבעות בתביעה נזיקית המתנהלת בבימ"ש קמא בעקבות רצח המנוח מנטין עמית עמוס, על ידי מחבל פלשתיני. ביום 12.7.09 נשמעה עדותו המוקדמת של המחבל שהורשע ברצח המנוח. במהלך הדיון החל אחד מבאי-כוח המערערות להפריע למהלך עדות המחבל עד כי בימ"ש קמא נאלץ להוציאו מאולם הדיונים. על ההחלטה להרחיקו מהאולם, הגיש בא-כוח המערערות תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים (להלן: התלונה). לאחר סיום הטיפול בתלונה הגישו המערערות בקשה לפסילת בימ"ש מלהמשיך ולדון בתביעה בהתבסס על ההחלטה להוציא את בא-כוחן מן האולם. בימ"ש קמא דחה את הבקשה ומכאן הערעור.

.

בימ"ש העליון (הנשיאה ד' ביניש) דחה את הערעור ופסק כי:

דין הערעור להידחות ולו בשל השיהוי הניכר שבהעלאת טענת הפסלות, כחצי שנה מאז קרות האירוע בגינו התבקשה פסילת בימ"ש. הלכה היא כי טענת פסלות יש לטעון מיד לאחר הידיעה על האפשרות להיווצרות עילת פסלות ולא להשאירה נצורה לעת מצוא. בנסיבות אלה, נראה כי המערערות החליטו לעשות שימוש ב"נשק" בקשת הפסלות, כדי לנסות לעכב את המשך ההתדיינות בתיק, באופן בו נאלץ בימ"ש לבטל את ישיבות ההוכחות שנקבעו, לאור בקשת הפסלות שהוגשה ערב מועד ההוכחות. אין בהגשת תלונה על בימ"ש כדי להצדיק את השיהוי שבהגשת הפסלות, שכן מדובר בשני הליכים נפרדים שתכליתם שונה.

ההחלטה על שמיעת עדות המחבל בעדות מוקדמת, הינה החלטה דיונית של בימ"ש שאין לה מקום בערעור פסלות. המערערות לא השיגו על החלטה זו לערכאת הערעור, ולכן דינה להידחות בערעור דנן. טענת המערערות כי הוצאתו של בא כוחן מהאולם נעשתה לאור מוצאו ובשל "אג'נדה" מסוימת בה נוקט בימ"ש, נדחתה. בא-כוח המערערות הפריע למהלך התקין של עדות המחבל וחרף ניסיונות בימ"ש להרגעת הרוחות ואף אזהרתו כי מי שימשיך בקריאות הביניים יוצא מן האולם, המשיך בא-כוח המערערות להפריע, אז נקט בימ"ש בצעד חריג והוציאו מאולם הדיונים בלית ברירה, כדי לאפשר את המשך קיום הדיון, כאשר למערערות קיים ייצוג הולם. העובדה כי בדיון נקודתי נקט בימ"ש בצעד כה חריג כלפי בא-כוח אחד הצדדים אין משמעה כי נפגעה יכולתו לנהל את ההליך שלפניו ללא משוא פנים, ולא נראה שכך הם פני הדברים במקרה דנן. כך גם יש לדחות את טענת המערערות כי מתגובת בימ"ש לתלונה שהגישו, עולה כי דעתו נעולה כלפי תוצאות ההליך.

 

 

פסק-דין

 

 

 

 

           ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ד' גנות) מיום 1.3.2010, בת.א. 1047/04, [פורסם בנבו] לפיה החליט בית המשפט שלא לפסול עצמו מלדון בתביעה שהוגשה נגד המערערות.

 

1.        המערערות הן נתבעות בתביעה נזיקית המתנהלת בבית המשפט קמא בעקבות רצח המנוח מנטין עמית עמוס ביום 26.6.2003, בבקה אל גרביה, על ידי מחבל פלשתיני, בעת ששהה במקום במסגרת עבודתו כטכנאי בבזק. ביום 12.7.2009 נשמעה עדותו המוקדמת של המחבל אשר הורשע ברצח המנוח. עדותו הוקדמה בשל החשש שישוחרר שחרור מוקדם במסגרת המהלכים להחזרתו של החייל החטוף גלעד שליט. בית המשפט קמא תיאר את שהתרחש במהלך הדיון: מייד עם תחילת הדיון החל אחד מבאי-כח המערערות להפריע בקולניות למהלך עדות המחבל, "תיקן" את תרגומה של המתורגמנית לשפה העברית, והפריע באופן שיטתי לרצף הדיון ולניהולו. חרף הערות בית המשפט, המשיך אותו עורך-דין בהפרעותיו עד כי לא ניתן היה להמשיך את הדיון, כשתחושת בית המשפט היה כי הוא מנסה להנחות את העד במתן תשובותיו, למרות שהוברר כי העד מבין עברית. בית המשפט הבהיר כי לא נפלו כל טעויות מהותיות בתרגום המתורגמנית, אך נעתר לבקשת בא-כח המערערות והתיר לתקן בפרוטוקול טעויות מינוריות, בהתאם לדרישותיו. מאחר ובא-כח המערערות לא חדל מהתנהגותו, הוציאו בית המשפט מאולם הדיונים. זאת לאחר מהומה שהתפתחה באולם לאחר סדרת הערות צעקניות נוספות מצידו ואזהרה כי בית המשפט לא יסבול עוד הפרעות הפוגעות ברצף הדיוני. בית המשפט הדגיש כי באולם נכחה באת-כח נוספת מטעם המערערות. על ההחלטה להרחיקו מן האולם, הגיש בא-כח המערערות תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים. לאחר סיום הטיפול בתלונה הגישו המערערות בקשה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בתביעה בהתבססן על ההחלטה להוציא את בא-כוחן מן האולם.

 

2.        בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט קבע כי אכן הוצאתו של עורך דין מאולם בית המשפט נעשית במקרים חריגים, ואולם, לא נותרה בפניו הברירה אלא לעשות כן נוכח התנהגותו שלא איפשרה את ניהול הדיון. בית המשפט ציין כי הפגין כלפי בא-כח המערערות סבלנות, סובלנות וכבוד, אלא שהוא בחר להתנהג באופן שאינו מכבד את עצמו ואת המקום בו הוא נמצא ולכן נאלץ להוציאו. בית המשפט הוסיף כי אין בכך כדי להעיד על חשש למשוא פנים כלפי המערערות, שכן אם היה מפסיק את הדיון יתכן ובא-כח המערערות היה ממשיך בהתנהגותו גם בדיון הבא, ובנסיבות העניין אף לא היתה אפשרות לדחות את הדיון למועד אחר, כאשר לאחר הוצאתו, המשיך הדיון על מי מנוחות. בית המשפט דחה בשאט נפש את טענת המערערות כי בא כוחן הוצא מהאולם בשל מוצאו הערבי וקבע כי טיעון זה נועד לשרת את מטרותיהן הפסולות לדחות את התנהלות המשפט בכל מחיר, וכי הטענה בדבר "אג'נדה" כנגד ערבים בה נוקט בית המשפט, הינה כה מופרכת, עד כי אינה ראויה להתייחסות. בית המשפט קבע עוד כי דבריו בתגובתו לתלונה הינם נכונים וסבר כי הגשת התלונה נועדה ליצור סיבה מלאכותית לפסילתו מלשבת בדין על מנת לעכב את הדיון ככל הניתן. בית המשפט הוסיף כי המערערות בחרו שלא להשיג על ההחלטה לשמוע את עדות המחבל בדרך של עדות מוקדמת וכי האופן בו בחרו לתקוף אותה בדרך של בקשת פסלות מגיעה לכדי שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

 

           מכאן הערעור שלפניי.

 

3.        המערערות מבהירות בערעור כי התביעה המתנהלת בבית המשפט קמא היא בעלת רגישות ציבורית ופוליטית. לדעתן, יש בהתנהלותו של בית המשפט בדיון בו נשמעה עדותו המוקדמת של המחבל כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערערות. המערערות טוענות כי משהחליט בית המשפט על הוצאת בא-כוחן מהאולם, פגע ביכולתן להתגונן כראוי והפעיל באופן בלתי מידתי את סמכויותיו. המערערות חוזרות על הטענה כי יש יסוד לחשש כי בית המשפט לא היה מוציא את בא-כוחן מהאולם אלמלא היה עורך-דין ערבי ואלמלא ייצג את המערערות. במיוחד, כאשר בהערותיו המוצדקות, מילא אחר חובתו כלפי לקוחותיו וכלפי בית המשפט. המערערות מפנות לתגובת בית המשפט לתלונה שהגישו וטוענות כי בא-כוחן כן ביקש רשות לתקן את תרגום המתורגמנית, וכי הצורך בהפסקת הדיון נבע מחילופי דברים בין משפחת המנוח לעד, ללא קשר להתנהגות בא-כוחן. המערערות טוענות כי יש בתגובת בית המשפט לתלונתן כדי להראות כי יש בליבו עליהם, וכי מההחלטה המתוקנת של נציב תלונות הציבור על שופטים עולה כי לא הייתה הצדקה להוציא את בא-כוחן מהאולם. המערערות חוזרות על הטענה כי נדמה שבית המשפט ניסה להוביל מהלך בעל אג'נדה מסוימת, אשר הביא לאישור עדותו המוקדמת של המחבל, שלא לצורך. לדעתן, הצדק לא נעשה לא כלפי הציבור ולא כלפי הצדדים להליך המשפטי. לפיכך מבקשות הן לקבל את ערעורן.

 

4.        דין הערעור להידחות ולו בשל השיהוי הניכר שבהעלאת טענת הפסלות. כאמור, בקשת הפסלות עניינה בהוצאת בא-כוחן של המערערות מאולם הדיונים בעת שמיעת עדותו המוקדמת של המחבל ביום 12.7.2009, כאשר בקשת הפסלות הוגשה ערב ישיבת ההוכחות שהייתה קבועה ל-18 בינואר 2010 ולאחר מועד הוכחות נוסף שהתקיים ביום 12.10.2009 ללא הפרעות. מדובר בתקופה של כחצי שנה מאז קרות האירוע בגינו התבקשה פסילת בית המשפט. הלכה פסוקה היא כי טענת פסלות יש לטעון מייד לאחר הידיעה על האפשרות להיווצרות עילת פסלות ולא להשאירה "נצורה לעת מצוא" (תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984; ע"א 11146/08 עירית אור עקיבא נ' שלמה בן נעים ([פורסם בנבו], 18.1.2009) ע"א 5156/08; שמעון סדגסי נ' כרמלי יהודה בע"מ (לא פורסם, 17.6.2008)). בנסיבות אלה, מתקבל הרושם כי המערערות החליטו לעשות שימוש ב"נשק" בקשת הפסלות, כדי לנסות לעכב את המשך ההתדיינות בתיק, באופן בו נאלץ בית המשפט לבטל את ישיבות ההוכחות שנקבעו מבעוד מועד לאור בקשת הפסלות שהוגשה ערב מועד ההוכחות. בהקשר זה יוער כי אין בהגשת התלונה על בית המשפט כדי להצדיק את השיהוי שבהגשת הפסלות, שכן מדובר בשני הליכים נפרדים שתכליתם שונה (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 37 (2006)).

 

5.        מעבר לצורך אתייחס ליתר טענות המערערות. יש לזכור כי ההחלטה על שמיעת עדות המחבל בעדות מוקדמת, הינה החלטה דיונית של בית המשפט אשר אין לה מקום בערעור פסלות (יגאל מרזל, בעמוד 174). המערערות לא השיגו על החלטה זו לערכאת הערעור, ולכן דינה להידחות בערעור דנן. את טענתם העיקרית של המערערות כי הוצאתו של בא כוחן מהאולם נעשתה לאור מוצאו ובשל "אג'נדה" מסוימת בה נוקט בית המשפט, יש לגנות מכל וכל ולדחותה כחסרת בסיס. מהתנהלות הדברים עולה כי בא-כוחן של המערערות הפריע למהלך התקין של עדות המחבל וחרף ניסיונות בית המשפט להרגעת הרוחות ואף אזהרתו כי מי שימשיך בקריאות הביניים יוצא מן האולם, המשיך בא-כח המערערות להפריע ולשבש את עבודת המתורגמנית, אז נקט בית המשפט בצעד חריג זה והוציאו מאולם הדיונים בלית ברירה, וזאת כדי לאפשר את המשך קיום הדיון, כאשר למערערות קיים ייצוג הולם. אכן, טיבו וטבעו של ההליך המתנהל בפני בית המשפט הוא רגיש ונראה כי בית המשפט עושה כל שביכולתו כדי לקדמו ולשמור כי יתנהל כסדרו. אף ראוי כי הצדדים ובאי-כוחם ישכילו לעזור לבית המשפט לעשות כן ולא יערימו קשיים מצידם. העובדה כי בדיון נקודתי נקט בית המשפט בצעד כה חריג כלפי בא-כח אחד הצדדים אין משמעה כי נפגעה יכולתו לנהל את ההליך שלפניו ללא משוא פנים, ולא השתכנעתי שכך הם פני הדברים במקרה דנן. כך גם יש לדחות את טענת המערערות כי מתגובת בית המשפט לתלונה שהגישו, עולה כי דעתו נעולה כלפי תוצאות ההליך. לפיכך, דין הערעור להידחות.

 

           הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

 

 ניתן היום, י"ח באייר התש"ע (2.5.2010).

 

 

 

5129371

 

ה ד' ביניש 54678313-2226/10

54678313

 

 

ה נ ש י א ה

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   10022260_N01.doc   דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

כל האמור באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי ו/או תחליף לכל יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל הזכויות שמורות 2014. בניית אתרים המסלול הירוק‪Google+‬‏Google+